דיכאון – זיהוי, התמודדות וטיפול פסיכולוגי

כולנו חווים מצבי רוח דיכאוניים בחיים. ברוב המקרים אנו מתמודדים איתם בעצמנו והם חולפים די מהר. אולם לעיתים פוקד אותנו דיכאון קשה יותר שגורם לנו לסבל רב ושלא תמיד מאפשר לנו להתגבר עליו בעצמנו. אז כיצד נזהה דיכאון קליני? כיצד נוכל לנסות להתגבר עליו? ובמה טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?

מצבי דיכאון נורמליים

עצבות, תחושת חוסר אונים, פסימיות וחוסר תקווה הם רגשות המוכרים לרוב בני האדם. מצבי רוח שליליים "ודיכאוניים" פוקדים כל אחד מאתנו מעת לעת. מצבי דיכאון אלה אינם נעימים אך לרוב חולפים לאחר פרק זמן מסוים. לעיתים ניתן אף להתייחס אליהם כאל חוויה בונה ומועילה: עם סיומה נפתח דף חדש ואופטימי יותר המעיד על כוחנו לצאת מ"הבור".

דיכאונות נורמליים והסיבות להן

ההתנסות בדיכאון קל שאינו ממושך היא נורמלית. דיכאונות נורמליים הם אלו שאנו מצפים כי ייפקדו את האדם כתוצאה מאירועי חיים קשים אך שכיחים כגון אובדן אישי או כלכלי ופרידות כואבות. דיכאונות נורמליים הם כמעט תמיד תוצאה של מצוקה ודחק שהופיעו בזמן האחרון. חלקם אף נחשבים להפרעות הסתגלות (שהן תגובה לגורמי דחק ידועים) במקום להפרעות מצב רוח (כגון דיכאון).

דיכאון ואבל

אחד המצבים המוכרים יותר לצערנו הוא חוויה של אבל. אבל מזוהה עם פרדה כואבת מאדם קרוב שהלך לעולמו, אולם הוא נחווה גם על רקע אובדים אחרים כגון: פרידה או גירושין, אובדן של משרה או מעמד, או של חיית מחמד אהובה. לרוב מסתיים תהליך האבל (על השכול) תוך שנה. נראה כי לאבל תפקיד הסתגלותי; דווקא העדר אבל בנסיבות בהן הוא נראה כמחויב, עלול להעלות סיבה לדאגה. מצד שני, אבל שנמשך זמן רב מדי עלול לסכן את בריאותו של האדם.

מצבים נוספים של דיכאון נורמלי

מצבים נוספים הנחשבים כשגרתיים יחסית והעלולים לעורר דיכאון הם: דכאון שלאחר לידה, דיכאון לאחר הצלחה, ועוד.

מצבי דיכאון שאינם נורמליים

המעבר משיבוש נורמטיבי ("נורמלי") במצב הרוח להפרעת מצב-רוח קלינית נתון לשיקול דעת ואבחנה מקצועית. על אף שקיימים קריטריונים לכל מצב, הרי שהגבול בין דיכאון קליני לכזה שאינו קליני, אינו תמיד ברור.

סוגי דיכאון קליני

הפרעת דיכאון מתמשך (דיסתימיה)

לפי המדריך האבחוני, כדי לקבל אבחנה של דיסתימיה, על האדם לסבול ממצב רוח מדוכא באופן קבוע, רוב הימים, לפחות שנתיים. בנוסף, עליו להראות בעת הדיכאון לפחות שניים מששת התסמינים הבאים:

1. תיאבון ירוד או אכילת יתר
2. הפרעות בשינה
3. רמת אנרגיה נמוכה
4. הערכה עצמית ירודה
5. קשיים בריכוז או בקבלת החלטות
6. הרגשה של חוסר תקווה

הפרעת דיכאון קשה

הקריטריונים לאבחון הפרעת דיכאון קשה (Major) מחייבים כי לאדם יהיו תסמינים רבים יותר מאלה הנדרשים לאבחון דיסתימיה, וכי הם יהיו מתמידים יותר – ללא תקופות של מצב רוח נורמלי. הסובל צריך להתנסות במצב רוח מדוכא או באובדן בולט של עניין בפעילויות מהנות רוב שעות היום, כל יום, במשך לפחות שבועיים.

תסמינים של דיכאון קליני

בנוסף לתסמין הראשי של מצב רוח עצוב או אובדן עניין, עליו להתנסות במשך תקופה זו לפחות בארבעה תסמינים נוספים מהבאים:

1. עייפות או אובדן אנרגיה
2. נדודי שינה או עודף שינה
3. ירידה בתיאבון ובמשקל
4. פעילות גופנית ושכלית יתרה או מעוכבת
5. ירידה ביכולת החשיבה או הריכוז
6. ביקורת עצמית, הרגשה של חוסר ערך או אשמה מוגזמת, מחשבות חוזרות על מוות או התאבדות

הטיפול בדיכאון

כאשר מדובר בדיכאון קל עד מתון, לרוב ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), אולם במקרים של דיכאון מתון עד קשה, מומלץ לשלב טיפול פסיכולוגי עם נטילת תרופות היכולות להקל על סבלו של האדם.

הטיפול התרופתי

התרופות לטיפול בדיכאון (וחרדה) הן לרוב מקטגוריית SSRI. תפקידן הוא להעלות את רמת הסרוטונין במוח. כשלושה עד ארבעה שבועות מתחילת נטילת התרופה, מתחיל המטופל לחוש הקלה ניכרת בתסמינים.

הטיפול הפסיכותרפי (הפסיכולוגי) בדיכאון

הטיפול הפסיכותרפי בדיכאון מתייחס לארבעה היבטים:

1. בהיבט הרגשי: הבנת גורמי המצוקה והדחק שהביאו את המטופל לשקוע במצב זה.
2. בהיבט הקוגניטיבי (תודעתי): הבנת וניתוח דרכי חשיבתו ותפיסתו של המטופל את העולם.
3. בהיבט ההתנהגותי: ניתוח דפוסי התנהגותו של המטופל תוך הכחדת התנהגויות שמזיקות לו.
4. בהיבט התמיכתי: נעשה ניסיון לגייס גורמי תמיכה סביבתיים לצורך קידום החלמתו.

תשעה צעדים ליציאה מהדיכאון

ישנן מספר פעולות בהן ניתן לנקוט באופן עצמי, על אף הקושי שהדיכאון מציב לנו:

1. לא להיכנע לחוסר המעש: מומלץ שלא לשקוע בתוך הבית או המיטה.
2. חברת האנשים הקרובים: נסו להיות בחברתם של האנשים הקרובים לכם.
3. פעילויות אהובות: נסו לעסוק בפעילויות שאהבתם לפני שהתחיל הדיכאון.
4. אתגרו מחשבות שליליות: השתדלו לראות את הצד החיובי.
5. תרגלו טכניקות הירגעות: נשימות, מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך.
6. הצבת מטרות ברות-השגה: הציבו מטרות קטנות ובנות-השגה.
7. צאו לטבע: חשיפה לאור השמש ידועה כמשפרת את מצב הרוב.
8. שימרו על התקווה: זכרו שזו רק תקופה זמנית שתעבור.
9. בקשו עזרה מקצועית: אם קשה לכם להתמודד עם מצב הרוח הדיכאוני בעצמכם, פנו לעזרה מקצועית.

בהצלחה