ד"ר איל זק – פסיכותרפיה וייעוץ https://eyalz.co.il/ Sun, 10 Nov 2024 11:01:15 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://eyalz.co.il/wp-content/uploads/2024/09/cropped-cropped-eyal-new-logo-32x32.png ד"ר איל זק – פסיכותרפיה וייעוץ https://eyalz.co.il/ 32 32 התמודדות עם מעברים משמעותיים בחיים – כיצד טיפול יכול לעזור? https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/ https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/#respond Tue, 05 Nov 2024 09:54:14 +0000 https://eyalz.co.il/?p=2517 התמודדות עם מעברים משמעותיים בחיים – כיצד טיפול יכול לעזור? מעברים משמעותיים בחיים כמו גירושים, אובדן עבודה, או פרידה כואבת עלולים לטלטל את היציבות הנפשית שלנו. הם עלולים גם לפגוע בתחושת הזהות האישית ולהציף חרדות ודאגות לעתיד. טיפול פסיכולוגי מספק תמיכה, כלים פרקטיים והתבוננות מחודשת על משברים. הוא עשוי לעזור בהתגברות על אתגרים רגשיים, בתהליך […]

The post התמודדות עם מעברים משמעותיים בחיים – כיצד טיפול יכול לעזור? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>

התמודדות עם מעברים משמעותיים בחיים – כיצד טיפול יכול לעזור?

מעברים משמעותיים בחיים כמו גירושים, אובדן עבודה, או פרידה כואבת עלולים לטלטל את היציבות הנפשית שלנו. הם עלולים גם לפגוע בתחושת הזהות האישית ולהציף חרדות ודאגות לעתיד.

טיפול פסיכולוגי מספק תמיכה, כלים פרקטיים והתבוננות מחודשת על משברים. הוא עשוי לעזור בהתגברות על אתגרים רגשיים, בתהליך ריפוי ובבניית חיים חדשים.

במאמר זה נחקור את תפקידו של הטיפול בניהול מעברים גדולים בחיים, כמו גם את היתרונות והכלים שהוא מציע.

הבנת המעבר: חשיבות הטיפול בתהליך השינוי

אובדן, שינוי או טלטלה בחיים כרוכים בתחושות בלבול ופחד ולעיתים גם בתחושת אובדן זהות. כאשר השגרה נקטעת, אנו עשויים להרגיש שמסגרת חיינו נשברת ושאין לנו כלים להתמודדות.

טיפול מקצועי מציע מסגרת בטוחה לבחינת מחשבות, רגשות וקונפליקטים. כך, האדם מוצא משמעות בתוך השינוי ורוכש כישורים לחיים יציבים ומלאי משמעות.

תפקיד הטיפול במצבי גירושים

גירושים הם מעבר קשה במיוחד, הכולל פירוק קשר אינטימי. התהליך מציף רגשות סוערים כמו כעס, עצב ובדידות. טיפול פסיכולוגי מספק מענה בכמה היבטים מרכזיים:

תמיכה רגשית

בטיפול, האדם מבטא את רגשותיו באופן בטוח. הוא משחרר עומס רגשי וחווה את האובדן בצורה בריאה.

בניית זהות מחדש

טיפול מסייע לאדם לבחון את זהותו האישית ולגלות את עצמו מחדש, מעבר לקשר הזוגי שהיה.

כלים לתקשורת מיטבית

כאשר יש ילדים משותפים או מחויבויות אחרות, טיפול מסייע בתקשורת שקולה ומכבדת המבטיחה את טובת הילדים.

התמודדות עם אובדן עבודה באמצעות טיפול

אובדן עבודה עלול ליצור תחושת פגיעות ואובדן כיוון. העבודה היא חלק מהזהות ומהמקום שלנו בחברה. רבים חווים תחושות כמו פחדים לגבי היציבות הכלכלית וירידה בערך העצמי.

עיבוד תחושות אובדן

בטיפול האדם מבטא את כאבו ואת הכעס והחרדה על האובדן, וכך הוא מצליח להתמודד איתם באופן בריא.

זיהוי כישורים ויכולות

טיפול עוזר לגלות את הכישורים האישיים ולתכנן קריירה חדשה. כך, הדימוי העצמי מתחזק ואינו תלוי בתפקיד מסוים.

תכנון צעדים לעתיד

בטיפול ניתנים כלים מעשיים כמו זיהוי כיוונים בשוק העבודה, המסייעים לשיקום המקצועי.

תפקיד הטיפול בתהליך אבל או פרידה כואבת

פרידה מאדם אהוב, אם בעקבות מוות או פרידה רומנטית, היא אירוע מטלטל. הפרידה מערערת את תחושת השלמות והביטחון וגוררת תחושות עצב ואשמה.

עיבוד האובדן

בטיפול האדם מתמודד עם הכאב. המטפל מספק מקום בטוח לביטוי רגשות כמו עצב, כעס ותחושות אשמה.

זיהוי משמעות האובדן

המטפל מסייע לאדם לבחון את משמעות הקשר שהיה לו עם האדם שאבד, וכיצד האובדן משפיע על זהותו.

שחרור והשלמה

טיפול עוזר למצוא מקום של קבלה והשלמה עם הכאב. כך, ניתן לחוות את האובדן ועדיין להתקדם לעבר ריפוי.

שיקום קשרים מחודשים

הטיפול מסייע לבנות קשרים חדשים ולחפש שמחה ומשמעות בחיים לצד זיכרון האהוב.

טיפול בשינוי דרמטי נוסף – הגירה, מחלה או שינוי כלכלי

מעברים כמו הגירה, מחלה קשה, או שינוי כלכלי דרמטי דורשים הסתגלות למציאות חדשה. טיפול יכול לסייע בכמה דרכים:

עיבוד רגשות מורכבים

בטיפול, האדם מבין את תחושותיו הקשות כמו פחד ובדידות. כך הוא לומד לקבל בהדרגה את השינוי.

בניית חוסן נפשי

טיפול מסייע בפיתוח גמישות נפשית וחוסן המאפשרים להתמודד עם חוסר ודאות.

חיזוק מערכות תמיכה

המטפל עוזר לאדם לבחון את קשריו הבין-אישיים וללמוד להיעזר בתמיכה חברתית או קהילתית.

כלים וטכניקות בטיפול להתמודדות עם מעברים משמעותיים

הטיפול מציע כלים פרקטיים המסייעים להתמודד עם תחושות קשות ולבנות חיים חדשים.

מיינדפולנס

מיינדפולנס מאפשר להתבונן בקשיים מבלי לשקוע בהם. האדם לומד לקבל את רגשותיו ללא שיפוט, דבר המפחית רמות חרדה ודאגה.

טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות (CBT)

טיפול CBT עוזר לזהות מחשבות שליליות ולעבוד על שינוי שלהן. שינוי דפוסים אלו מאפשר ראייה חדשה ואופטימית.

הצבת מטרות מותאמות אישית

הטיפול מסייע להציב מטרות קצרות וארוכות טווח. מטרות אלו עוזרות לשמור על תחושת כיוון גם בתקופות של חוסר ודאות.

חיזוק הדימוי העצמי

בטיפול האדם לומד לזהות את החוזקות האישיות שלו ובונה ביטחון עצמי. כך, הוא מתמודד עם שינויים כאתגר ולא כאיום.

תרומת הטיפול לבניית משמעות מחדש

במעברי חיים, תחושת המשמעות יכולה להתערער. טיפול מציע מרחב לבחינת ערכים, הגדרת מטרות וגילוי ה"עצמי" מחדש בתוך המציאות המשתנה. כך, ניתן לראות במעבר הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות.

לסיכום

מעברים משמעותיים בחיים מציבים אתגרים קשים ואף משברים נפשיים. טיפול פסיכולוגי מסייע להתמודד עם השינויים הללו כהזדמנות לצמיחה ולא כמשבר מזיק. טיפול מקצועי מעניק תמיכה רגשית, מפתח כלים פרקטיים להתמודדות ומספק תשתית לבניית חיים חדשים.

 

The post התמודדות עם מעברים משמעותיים בחיים – כיצד טיפול יכול לעזור? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/feed/ 0
כיצד להתמודד עם חרדה בחיי היומיום: טיפים מעשיים https://eyalz.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99/ https://eyalz.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99/#respond Tue, 05 Nov 2024 09:48:59 +0000 https://eyalz.co.il/?p=2515 כיצד להתמודד עם חרדה בחיי היומיום: טיפים מעשיים חרדה היא תופעה נפוצה בחיים המודרניים. תופעה זו מתבטאת בתחושות של דאגה, מתח, ולעיתים אף פחד. רגשות אלו משתלטים על המחשבות והתחושות הפיזיות, וגורמים לרבים לחוש אי נוחות מתמשכת. החרדה מופיעה על רקע עומסי עבודה, מערכות יחסים מאתגרות, קשיים כלכליים ולחצים יומיומיים. כדי להתמודד עם חרדה בצורה […]

The post כיצד להתמודד עם חרדה בחיי היומיום: טיפים מעשיים appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>

כיצד להתמודד עם חרדה בחיי היומיום: טיפים מעשיים

חרדה היא תופעה נפוצה בחיים המודרניים. תופעה זו מתבטאת בתחושות של דאגה, מתח, ולעיתים אף פחד. רגשות אלו משתלטים על המחשבות והתחושות הפיזיות, וגורמים לרבים לחוש אי נוחות מתמשכת. החרדה מופיעה על רקע עומסי עבודה, מערכות יחסים מאתגרות, קשיים כלכליים ולחצים יומיומיים.

כדי להתמודד עם חרדה בצורה אפקטיבית בחיי היום-יום, יש לאמץ כלים וטכניקות מעשיים. במאמר זה אציג גישות פרקטיות לניהול חרדה, כולל מדיטציה, מיינדפולנס, טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות ושגרות לטיפוח עצמי.

מדיטציה: כלי לרוגע ושליטה עצמית

מדיטציה היא דרך יעילה להירגע, למקד את המחשבות ולהפחית תחושות חרדה. מחקרים מעידים כי תרגול מדיטציה קבוע משפיע על מבנה המוח, מגביר תחושת רוגע ומפחית רמות מתח.

סוגים של מדיטציה להתמודדות עם חרדה

  • מדיטציה מונחית: מדיטציה מונחית מאפשרת ריכוז במחשבות ובתחושות מסוימות. כיום קיימים יישומים ואתרים רבים עם מדיטציות מותאמות אישית להרגעת חרדה.
  • מדיטציית נשימות: בתרגול זה מתמקדים בנשימה ומבצעים מעקב אחר כל שאיפה ונשיפה. מדיטציה זו מסייעת לשחרור מתחים ולחיזוק הקשר בין הגוף לנפש. תרגול זה מפחית את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) בגוף.
  • מדיטציה של דמיון מודרך: בתרגול דמיון מודרך מדמיינים מקום בטוח ושליו. דמיון מודרך מאפשר להרחיק מחשבות שליליות ולייצר תחושת ביטחון ורוגע.

מיינדפולנס: לחיות ברגע הנוכחי

מיינדפולנס ("קשיבות") ממקד את תשומת הלב להווה ומגביר מודעות לרגשות ולמחשבות, ללא שיפוט. תרגול זה מסייע בהפחתת רמות החרדה ומונע התמקדות בעתיד או בדאגות מיותרות.

כיצד לתרגל מיינדפולנס

  • נשימה מודעת: התרגיל מתמקד בהפניית קשב לנשימה; שבו בנוחות, עצמו עיניים והתמקדו בכל שאיפה ונשיפה. נשימה מודעת מפחיתה מתח ומחזירה את תשומת הלב להווה.
  • סריקת גוף: תרגול זה מזמין תחושת מודעות לכל חלק בגוף, מכפות הרגליים ועד לקרקפת. התבוננות זו עוזרת לזהות ולהרפות נקודות מתוחות.
  • מיינדפולנס ביום-יום: שלבו קשיבות בפעולות יומיומיות, כמו שטיפת כלים, הליכה או אכילה. התמקדות במרקם, טעם, תנועה וקול תהפוך כל פעולה פשוטה לתרגול קשיבות.

טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות (CBT): שינוי דפוסי מחשבה והתנהגות

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ממוקד בזיהוי ושינוי מחשבות שליליות ודפוסי התנהגות המגבירים חרדה. בטכניקות אלו אפשר להשתמש גם לבד, כחלק מההתמודדות היומיומית.

טכניקות קוגניטיביות להתמודדות עם חרדה

  • זיהוי מחשבות מעוררות חרדה: כשתחושת חרדה מופיעה, רשמו את המחשבות שלכם ונסו להבין את הקשר שלהן לחרדה.
  • הערכת מציאות מחדש: לאחר שזיהיתם מחשבות מעוררות חרדה, בדקו את אמיתותן. לדוגמה, אם עולה מחשבה כמו "אני אכשל במבחן", נסו להעריך מחדש את הסיכוי לכך.
  • התנסות התנהגותית: CBT מעודד התנסות הדרגתית בהתנהגויות המפחיתות חרדה. נסו להיחשף בהדרגה לסיטואציות מעוררות חרדה כדי לשפר תחושת מסוגלות.

טיפוח עצמי: שגרות יומיות לשמירה על רוגע

הרגלי טיפוח עצמי משפרים את מצב הרוח ומחזקים את היכולת להתמודד עם מתחים וחרדה. פעולות קטנות ומתמשכות תורמות לשמירה על רווחה נפשית.

הרגלים לטיפוח עצמי להתמודדות עם חרדה

  • שינה מספקת: מחסור בשינה פוגע ביכולת המוח לווסת רגשות ומגביר תחושת חרדה. שמרו על שינה של 7-8 שעות ביום.
  • תזונה בריאה: תזונה מאוזנת משפרת את רמות האנרגיה והמצב הרגשי. העדיפו חלבונים, ירקות, פירות ודגנים מלאים והפחיתו צריכת קפאין וסוכרים.
  • הפחתת חשיפה למסכים: זמן מסכים מוגזם עלול לעורר חרדה. נסו להפחית את זמן המסך לפני השינה.
  • פעילות גופנית קבועה: פעילות גופנית מסייעת לפריקת מתחים ולהעלאת רמות האנדורפינים, הגורמים לתחושת אושר.

תרגול הכרת תודה וחיוביות

גישה חיובית ותרגול הכרת תודה מפחיתים תחושות חרדה ומגבירים סיפוק עצמי. כשהמיקוד הוא במה שיש לנו ולא במה שחסר, נוצר בסיס איתן להתמודדות עם לחץ.

תרגולי הכרת תודה

  • כתיבת יומן תודה: הקדישו כמה דקות ביום לרישום שלושה דברים שאתם מודים עליהם. תרגול זה מחזק את המודעות לדברים הטובים בחיים.
  • כתיבת מחשבות חיוביות: נסו לכתוב מחשבות מחזקות על עצמכם ועל יכולותיכם.
  • תרגול אמירות חיוביות: משפטים מחזקים כמו "אני יכול להתמודד עם האתגר הזה" מסייעים להאמין בעצמכם ולהפחית חרדה.

לסיכום

התמודדות עם חרדה בחיי היומיום כוללת שילוב של טכניקות ושגרות, המחזקות תחושת שליטה ורוגע. מיינדפולנס ומדיטציה מסייעים בהפחתת מתחים, טכניקות CBT משנות דפוסי חשיבה חרדתיים, ושגרות טיפוח עצמי מייצרות איזון נפשי.

The post כיצד להתמודד עם חרדה בחיי היומיום: טיפים מעשיים appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99/feed/ 0
הקשר בין בריאות נפשית לבריאות גופנית וכיצד לשמור על רווחה נפשית ביום-יום https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%95/ https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%95/#respond Tue, 05 Nov 2024 09:45:08 +0000 https://eyalz.co.il/?p=2501 הקשר בין בריאות נפשית לבריאות גופנית וכיצד לשמור על רווחה נפשית ביום-יום בריאות הנפש ובריאות הגוף משולבות זו בזו באופן עמוק. בעבר חשבו שהן נפרדות, אך כיום ברור כי מצבי רוח, רגשות ותפיסות משפיעים על הגוף, וכי מצב הגוף משפיע על הנפש. במאמר זה נעמיק בקשר בין בריאות הנפש לבריאות הגוף, נבין כיצד מצבים נפשיים […]

The post הקשר בין בריאות נפשית לבריאות גופנית וכיצד לשמור על רווחה נפשית ביום-יום appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>

הקשר בין בריאות נפשית לבריאות גופנית וכיצד לשמור על רווחה נפשית ביום-יום

בריאות הנפש ובריאות הגוף משולבות זו בזו באופן עמוק. בעבר חשבו שהן נפרדות, אך כיום ברור כי מצבי רוח, רגשות ותפיסות משפיעים על הגוף, וכי מצב הגוף משפיע על הנפש.

במאמר זה נעמיק בקשר בין בריאות הנפש לבריאות הגוף, נבין כיצד מצבים נפשיים משפיעים על הגוף ולהפך, ונציע דרכים לשמירה על בריאות נפשית ביום-יום.

השפעת בריאות הנפש על הגוף

בריאות נפשית טובה משפיעה לא רק על רווחתנו הרגשית אלא גם על בריאות הגוף. מחקרים מראים כי מצבים נפשיים כמו דיכאון, חרדה ולחץ כרוני משפיעים על הגוף במגוון דרכים.

דוגמאות עיקריות

  • לחץ כרוני: כאשר אדם חווה לחץ לאורך זמן, מערכת העצבים הסימפתטית מפעילה את תגובת "הילחם או ברח". תגובה זו מעלה את רמות הקורטיזול והאדרנלין בדם. בטווח הארוך, עלייה זו פוגעת במערכת החיסון, ועלולה להוביל למחלות כרוניות כמו סוכרת ויתר לחץ דם.
  • דיכאון ובריאות הלב: דיכאון מגביר את הסיכון להתפתחות מחלות לב. נמצא כי אנשים עם דיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר להתקף לב. הסיבה לכך היא שדיכאון מעלה רמות דלקת כרונית בגוף ואת רמות הקורטיזול, אשר עלולות לפגוע בתפקוד הלב וכלי הדם.
  • חרדה ובריאות מערכת העיכול: אנשים הסובלים מחרדה חווים לעיתים קרובות בעיות עיכול, כמו תסמונת המעי הרגיז. "ציר המעי-מוח" מחבר בין מערכת העיכול למוח, וזו אחת הסיבות לכך שמצבים נפשיים משפיעים על מערכת העיכול.
  • השפעה על מערכת החיסון: מתח ודיכאון ממושכים מפחיתים את יכולת המערכת החיסונית להילחם בזיהומים. כך, אנשים עם בעיות נפשיות כרוניות חולים לעיתים קרובות יותר במחלות זיהומיות, מה שמאט את תהליך ההחלמה שלהם.

השפעת בריאות הגוף על הנפש

כפי שמצבים נפשיים משפיעים על הגוף, כך גם מצבים גופניים משפיעים על בריאות הנפש.

דוגמאות להשפעת הגוף על הנפש

  • מחלות כרוניות ודיכאון: מחלות כרוניות כמו סרטן וסוכרת עלולות להוביל לתחושות ייאוש ודיכאון, עקב התמודדות עם כאב ותחושת חוסר אונים.
  • כאבים כרוניים וחרדה: כאבים מתמשכים מגבירים את הסיכון לחרדה ולדיכאון. הכאב משפיע על התפקוד היומיומי ויוצר תחושות של חוסר תקווה.
  • תזונה ובריאות הנפש: תזונה לקויה עלולה לפגוע ברווחה הנפשית. לדוגמה, תזונה עשירה בסוכר ופחמימות פשוטות גורמת לשינויים חדים ברמות הסוכר בדם, המשפיעים על רמות האנרגיה ועל מצב הרוח. תזונה עשירה בוויטמינים וחומצות שומן חיוניות משפרת את בריאות הנפש ומפחיתה תסמיני דיכאון וחרדה.

עצות לשמירה על בריאות הנפש ביום-יום

שמירה על בריאות הגוף והנפש אפשרית על ידי פעולות יומיומיות פשוטות, המשפיעות לטובה לאורך זמן.

כיצד ניתן לשמור על בריאות הנפש והגוף

  1. שינה מספקת ואיכותית: שינה טובה משפרת את תפקוד המוח ומפחיתה מתחים. מומלץ להקפיד על 7-8 שעות שינה וליצור סביבת שינה שקטה ונטולת הסחות.
  2. פעילות גופנית קבועה: פעילות גופנית מעלה רמות אנדורפינים וסרוטונין במוח, התורמים לשיפור מצב הרוח ולהפחתת חרדה ודיכאון. מומלץ להקדיש לפחות 30 דקות לפעילות גופנית, כמו הליכה, ריצה או יוגה.
  3. ניהול מתחים: טכניקות כמו מיינדפולנס, מדיטציה ויוגה מסייעות לניהול מתחים. מחקרים מראים כי אפילו תרגול מיינדפולנס של כמה דקות ביום מפחית חרדה ולחץ.
  4. תזונה מאוזנת: תזונה בריאה ותזונה עשירה בפירות, ירקות, חלבונים רזים ושומנים בריאים תורמת לבריאות הנפש. מומלץ להימנע מצריכת אלכוהול ומזונות מעובדים, העלולים להחמיר חרדה ודיכאון.
  5. תמיכה חברתית: קשרים חברתיים חשובים לשמירה על בריאות נפשית. שיחות עם חברים ובני משפחה והשתתפות בקבוצות תמיכה מפחיתים תחושות בדידות.
  6. קביעת מטרות ומשמעות בחיים: מציאת משמעות ומטרות בחיים משפרת את בריאות הנפש. תחושת משמעות משפיעה לטובה על תחושות האושר והסיפוק.
  7. פנייה לעזרה מקצועית: לעיתים יש צורך בעזרה מקצועית. במצבים של תחושות קשות ומתמשכות, דיכאון או חרדה קשה, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי או תרופתי.

סיכום

הקשר בין בריאות הנפש ובריאות הגוף הוא קשר חזק ומורכב, המשפיע על חיינו ברמות רבות. הבנת הקשר הזה מאפשרת לנהל אורח חיים בריא ומאוזן יותר, המשפיע לטובה הן על הגוף והן על הנפש.

The post הקשר בין בריאות נפשית לבריאות גופנית וכיצד לשמור על רווחה נפשית ביום-יום appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%95/feed/ 0
האם אני סובל מפוסט טראומה? כיצד לזהות הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)? שמונה צעדים להתמודדות עם PTSD https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a1%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4/ https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a1%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4/#respond Tue, 15 Oct 2024 07:13:52 +0000 https://eyalz.co.il/?p=1756 הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא מצב בריאות נפשי מורכב ומאתגר שעלול להופיע לאחר חשיפה לאירועים טראומטיים. בישראל שלאחר ה 7 לאוקטובר, מוערך כי מעל חצי מיליון אזרחים נמצאים בסיכון לפתח PTSD. ההבנה אודות מהותה של ההפרעה, זיהוי הסימפטומים שלה והכרת דרכים יעילות לטיפול בה, חיוניים עבור אנשים הלוקים בהפרעה זו וכן עבור אלה התומכים […]

The post האם אני סובל מפוסט טראומה? כיצד לזהות הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)? שמונה צעדים להתמודדות עם PTSD appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא מצב בריאות נפשי מורכב ומאתגר שעלול להופיע לאחר חשיפה לאירועים טראומטיים.

בישראל שלאחר ה 7 לאוקטובר, מוערך כי מעל חצי מיליון אזרחים נמצאים בסיכון לפתח PTSD.

ההבנה אודות מהותה של ההפרעה, זיהוי הסימפטומים שלה והכרת דרכים יעילות לטיפול בה, חיוניים עבור אנשים הלוקים בהפרעה זו וכן עבור אלה התומכים ומטפלים בהם.

במאמר זה אבקש להסביר את טבעה של הפרעת ה PTSD, הגורמים לה, הסימפטומים המתלווים אליה, ולהציע עצות מעשיות כיצד להתמודד עם הפרעה מאתגרת זו ביעילות.

מהו PTSD?

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא מצב בריאותי נפשי הנגרם עקב התנסות או עדות לאירוע טראומטי. הפרעה זו יכולה להתבטא בדרכים שונות ולהשפיע על יכולתו של האדם לתפקד כרגיל בחיי היומיום.

הפרעת ה PTSD יכולה להתפתח בעקבות אירועים כמו לחימה צבאית והשתתפות בקרבות, אסונות טבע, תאונות קשות, תקיפות אלימות או כל אירוע הכרוך בסכנת חיים או בפציעה חמורה.

גורמים ל-PTSD

הפרעת PTSD נובעת מחשיפה לחוויות טראומטיות המציפות את מנגנוני ההתמודדות של האדם. הגורמים ל-PTSD מגוונים ויכולים לכלול:

  1. חשיפה ללחימה: אנשי צבא וחיילים משוחררים חווים לעיתים קרובות PTSD כתוצאה ממצבי לחימה, השתתפות בקרבות, חילוץ פצועים, והתמודדות עם לחצים של לוחמה.
  2. אלימות והתעללות: קורבנות של פשע אלים, תקיפה מינית או התעללות במשפחה עלולים לפתח PTSD עקב חוויותיהם הטראומטיות.
  3. תאונות ואסונות: תאונות קשות, אסונות טבע או אירועים קטסטרופליים עלולים לעורר PTSD אצל אלו ששרדו או היו עדים לאירועים כאלה.
  4. טראומה רפואית: אנשים העוברים מחלה קשה, הליכים רפואיים פולשניים או אבחנות מסכנות חיים עלולים לחוות PTSD.
  5. אובדן פתאומי: מוות בלתי צפוי של אדם קרוב ואהוב או עדות לאירוע טראומטי שפגע באחרים מוכרים, יכולים להוביל ל-PTSD.
  6. חשיפה ארוכת טווח: חשיפה כרונית לאירועים טראומטיים, כגון התעללות מתמשכת או שבי, עלולה לגרום ל-PTSD מורכב.

תסמינים של PTSD

הסימפטומים של PTSD יכולים להשתנות במידה רבה בין אנשים, אך בדרך כלל מתחלקים לארבע קטגוריות: תסמינים חודרניים, תגובות הימנעות, מצב רוח שלילי ועוררות מוגברת.

הבנת תסמינים אלו חיונית לניהול וטיפול יעילים (זוהי רשימת התסמינים המרכזיים, לא כולם צריכים להתקיים לשם אבחון).

  1. תסמינים חודרניים

א. פלאשבקים: זיכרונות חיים ומעיקים או חוויה מחדש של האירוע הטראומטי כאילו הוא קורה שוב.
ב. סיוטים: חלומות מטרידים הקשורים לאירוע הטראומטי שעלול להוביל לשינה מופרעת.
ג. מחשבות חודרניות: מחשבות מתמשכות, בלתי רצוניות על האירוע הטראומטי.

  1. הימנעות

א. הימנעות מטריגרים: התרחקות ממקומות, אנשים או מצבים שמזכירים לאדם את האירוע הטראומטי.
ב. קהות רגשית: קושי לחוות או להביע רגשות או תחושת ניתוק מאחרים.

  1. מצב רוח שלילי

א. רגשות שליליים מתמשכים: פחד, אימה, כעס ותחושות של חוסר תקווה, אשמה או בושה הקשורים לאירוע הטראומטי. חוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים.
ב. קוגניציות מעוותות: אמונות שליליות לגבי עצמך או אחרים או האשמה המופנית כלפי עצמך או כלפי אחרים.
ג. ניתוק: תחושת ניתוק מאחרים או תחושת בידוד. חוסר יכולת לזכור היבטים מהאירוע. ירידה משמעותית בסביבה ובפעילות.

  1. עוררות מוגברת

א. ערנות יתר: מצב מוגבר של ערנות או בהלה הנגרמת בקלות מרעשים או תנועות פתאומיות.
ב. עצבנות וכעס: עצבנות מוגברת או התפרצויות כעס, העלולים להשפיע על מערכות יחסים ותפקוד יומיומי.
ג. בעיות שינה: קושי להירדם, להישאר לישון או לחוות שינה חסרת מנוחה ומופרעת.
ד. קושי בריכוז. התנהגות חסרת זהירות.

משך והשפעה:

על התסמינים הרלוונטיים לאבחון להימשך יותר מחודש ולגרום למצוקה או פגיעה משמעותית בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים. במידה והתסמינים נמשכים מעל שלושה ימים אך פחות מחודש, ההבחנה (הזמנית) תהייה "הפרעת דחק חמורה" (ולא PTSD).

כיצד להתמודד עם PTSD

טיפול ב-PTSD כרוך בגישה רבת-פנים הכוללת טיפול מקצועי, אסטרטגיות טיפול עצמי והסתייעות במערכות תמיכה.

להלן שמונה צעדים מעשיים לניהול והתמודדות יעילה עם PTSD:

  1. חפשו עזרה מקצועית

התייעצות עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש היא קריטית בניהול PTSD. גישות טיפוליות שונות יכולות להיות יעילות:

א. טיפול התייחסותי-תמיכתי: בראש ובראשונה הסובל מ PTSD זקוק לתמיכה וסעד רגשיים. ליווי מקצועי שמבוסס על הכלה, אמפתיה וסובלנות, בשילוב עבודה על בסיס פרוטוקול הטיפול ב PTSD, משמעותיים ביותר להקלת התסמינים של המטופל.

ב. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): סוג של טיפול המסייע ליחידים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות הקשורים לטראומה.

ג. טיפול בחשיפה: צורה ספציפית של CBT הכוללת חשיפה הדרגתית ובטוחה של אנשים לזיכרונות או מצבים הקשורים לטראומה כדי להפחית פחד ודפוסי הימנעות.

ד. Desensitization and Reprocessing של תנועת עיניים (EMDR): טיפול המסייע לעבד ולשלב זיכרונות טראומטיים באמצעות תנועות עיניים מונחות הפועלות על המוח.

ה. טיפול ממוקד טראומה: טיפולים מיוחדים שנועדו לטפל בסימפטומים הקשורים לטראומה ולעזור לאנשים לעבד את החוויות שלהם.

חשוב להבין כי לא כל הגישות הטיפוליות נדרשות בכל טיפול. איש מקצוע מנוסה ידע אלו גישות רצוי ליישם ואלו פחות רלוונטיות בעבור המקרה הספציפי שהובא לפניו.

  1. היעזר ברשת תמיכה

פיתוח והיעזרות ברשת תומכת של חברים, בני משפחה או קבוצות תמיכה יכולים לספק תמיכה רגשית וסיוע מעשי. שיתוף חוויות עם אחרים שמבינים יכול להציע נחמה, אחווה ותיקוף לרגשות.

  1. תרגל טיפול עצמי

עיסוק בפעילויות המקדמות רווחה כללית ומפחיתות מתח:

פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה יכולה לשפר את מצב הרוח, להפחית מתח ולשפר את הבריאות הכללית.

אכילה בריאה: תזונה מאוזנת תומכת בבריאות הפיזית והנפשית כאחד, ועוזרת בניהול תסמינים של PTSD.

טכניקות הרפיה: תרגולים כגון מיינדפולנס, מדיטציה או יוגה יכולים לעזור בניהול מתח ומקדמים הרפיה, איזון ורוגע.

  1. קבע שגרות

יצירה ותחזוקה של שגרת יומיום יכולה לספק יציבות ותחושת נורמליות. קביעת לוחות זמנים קבועים לשינה, ארוחות ופעילויות יכולים לעזור בהחזרת תחושת השליטה ובשיפור הרווחה הכללית.

  1. הגדר יעדים ריאליים

הגדר מטרות קטנות הניתנות לניהול והישגיות כדי להחזיר לעצמך תחושת מסוגלות, ביטחון עצמי ושליטה. התמקד בצעדים ברי השגה וציין את הישיגך עם כל התקדמות לאורך הדרך.

  1. הימנע משימוש בחומרים ממכרים

הימנע משימוש באלכוהול, סמים או חומרים אחרים כדי להתמודד עם תסמיני PTSD. אלו עלולים להחמיר את התסמינים ולהוביל לבעיות נוספות.

  1. למד את עצמך

הבנת PTSD והשפעותיה יכולה להעצים אנשים לנהל את הסימפטומים שלהם טוב יותר ולחפש עזרה מתאימה. לימוד, מודעות והבנה טובה יותר, יכולים גם להפחית סטיגמות ולקדם סביבה תומכת יותר.

  1. תרגלו סבלנות

החלמה מ-PTSD היא תהליך הדרגתי. היו סבלניים עם עצמכם וקבלו את זה שהריפוי לוקח זמן. זה נורמלי לחוות כישלונות ואתגרים בדרך.

לסיכום

התמודדות עם הפרעת דחק פוסט טראומטית דורשת גישה מקיפה הכוללת הבנת מהותה של ההפרעה, הכרת הסימפטומים שלה ושימוש באסטרטגיות התמודדות יעילות.

בשל מורכבות ההפרעה וההתמודדות עימה, פנייה לעזרה מקצועית חשובה ביותר לצורך ההחלמה. בנוסף, הסתייעות ברשת תמיכה, תרגול טיפול עצמי והצבת יעדים ריאליים הם צעדים חיוניים נוספים בניהול מצב זה.

החלמה מ-PTSD היא מסע, ולקיחתו צעד אחד בכל פעם יכולה להוביל להתקדמות משמעותית ולשיפור הרווחה ואיכות החיים.

אם אתה או מישהו שאתה מכיר נאבק עם PTSD, פנייה לעזרה מקצועית היא צעד מכריע לקראת החלמה וריפוי.

The post האם אני סובל מפוסט טראומה? כיצד לזהות הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)? שמונה צעדים להתמודדות עם PTSD appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a1%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4/feed/ 0
טיפול קצר מועד; למי מיועד וכיצד מתבצע? https://eyalz.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93/ https://eyalz.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93/#respond Tue, 24 Sep 2024 07:56:48 +0000 https://eyalz.co.il/?p=1093 טיפול קצר מועד; למי מיועד וכיצד מתבצע? אנו חיים בתקופה אינטנסיבית הדורשת מאתנו להסתגל לשינויים באופן מהיר ויעיל. לעיתים ההתמודדות עם המציאות בחיינו קשה לנו מדי ואנו נזקקים לעזרה נפשית. לא תמיד יכול האדם המבקש סיוע להכנס למסגרת עבודה ממושכת המאפשרת לו התפתחות וצמיחה; סיבות כגון זמן מוגבל ומחסור במשאבים מכתיבות במקום זאת מסגרת עבודה […]

The post טיפול קצר מועד; למי מיועד וכיצד מתבצע? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>

טיפול קצר מועד; למי מיועד וכיצד מתבצע?

אנו חיים בתקופה אינטנסיבית הדורשת מאתנו להסתגל לשינויים באופן מהיר ויעיל. לעיתים ההתמודדות עם המציאות בחיינו קשה לנו מדי ואנו נזקקים לעזרה נפשית. לא תמיד יכול האדם המבקש סיוע להכנס למסגרת עבודה ממושכת המאפשרת לו התפתחות וצמיחה; סיבות כגון זמן מוגבל ומחסור במשאבים מכתיבות במקום זאת מסגרת עבודה קצרת מועד.

טיפול פסיכולוגי קצר מועד מבקש לשפר את תפקודו ודרכי התמודדותו של המטופל דרך הגעה למקורות של הקונפליקטים הנפשיים אותם הוא חווה. אולם בניגוד לטיפול פסיכולוגי "רגיל" וממושך, נמשכת מסגרת העבודה של הטיפול קצר המועד בין 10 ל-30 מפגשים בלבד (בהתאם לגישת העבודה וצרכי המטופל).

בעמוד זה אנסה להסביר בקצרה על מהותו של הטיפול קצר המועד, למי הוא מתאים, ומהם שלביו העיקריים.

למי מיועד טיפול קצר מועד?

  • פונים המוגבלים בזמן (לדוגמה בשל נסיעה מתקרבת לחו"ל או גיוס לצבא).
  • פונים שאינם מעוניינים להשקיע בטיפול ארוך טווח.
  • פונים המעוניינים להתמקד בנושא מרכזי אחד ולהביא לפתרונו המהיר.
  • מתבגרים וצעירים המגלים חוסר סבלנות ומתקשים להתמיד בטיפול ממושך.

מה מאפיין את הטיפול קצר המועד?

  • הגבלת מסגרת הזמן לטיפול נקבעת על פי רוב מראש (בין 10 ל-25 פגישות).
  • הטיפול מתנהל תוך התמקדות בנושא מרכזי אחד בלבד ופתרונו של הקונפליקט במסגרת הזמן.
  • לאורך כל הטיפול נשמר המיקוד הטיפולי בבעיה המרכזית כפי שנקבע מלכתחילה עם המטופל.
  • לא כל פונה מתאים לטיפול קצר מועד, התאמת הטיפול לפונה היא באחריותו של המטפל המקצועי.

גישות מרכזיות בטיפול קצר מועד

טיפול קצר מועד בגישה הדינמית

טיפול דינמי קצר מועד מתבסס על עקרונות מהפסיכותרפיה הדינמית המסורתית, אך מתמקד בדרך כלל בבחירה לעבוד על קונפליקט מרכזי אחד הקשור ליחסים בינאישיים, דפוסי היקשרות ו/או פרידות תוך זמן קצר ומוגבל. בגישה זו, המטפל והמטופל מזהים דפוסים רגשיים לא מודעים וקשיים בין-אישיים שקשורים לקונפליקטים מהעבר, בעיקר בקשרים הראשוניים של המטופל. המפגשים שואפים לייצר תובנות מהירות ולעודד שינוי בדפוסי ההתנהגות של המטופל בהקשר למערכות יחסיו.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא אחת השיטות הנפוצות והיעילות בטיפול בבעיות נפשיות ורגשיות ממוקדות. מדובר בגישה טיפולית מבוססת תצפיות מחקריות, הממוקדת בשינוי דפוסי חשיבה שליליים ובהתנהגויות מזיקות שאינן אדפטיביות, מתוך מטרה לשפר את הרווחה הנפשית ואיכות החיים של המטופל. הגישה משלבת בין הבנת התהליכים הקוגניטיביים (מחשבות) לבין ההתנהגויות הנובעות מהן, במטרה לעזור לאדם להתמודד עם קשיים נפשיים כמו חרדה, דיכאון, התמכרויות ועוד.

טיפול ממוקד פתרון

טיפול זה מתמקד בזיהוי הכוחות של המטופל והמשאבים שעומדים לרשותו כדי למצוא פתרונות לקשיים שמולם הוא ניצב. הדגש הוא על מה עובד ואפשרי ליישום בחייו של המטופל. טיפול זה נחשב כחלק מגישה הנקראת התערבות בשעת משבר. בגישה זו עוזר המטפל למטופל להגדיר את האפשרויות שלו ליציאה מהמשבר ולהתחבר למקורות החוזק והתמיכה שלו על מנת לעשות זאת.

איך מתבצע טיפול קצר מועד

בפגישות הראשונות, מתחיל הטיפול באבחון והערכה למצבו וצרכיו של המטופל והגדרה משותפת של מטרות ברורות ומציאותיות לטיפול.

בהמשך מיועד כל מפגש לקדם את המטופל לעבר השגת המטרות שנקבעו מראש ומעקב אחר התפתחותו. המטפל משתמש בשיטות ממוקדות כדי לאפשר למטופל להשיג שינוי מהיר ויעיל.

לקראת סיום עוסקים המפגשים האחרונים בבקרת התקדמותו של המטופל והשגת המטרות שנקבעו, ובהחלטה האם וכיצד ניתן לשמר התפתחות זו שהושגה.

לסיכום:

טיפול פסיכולוגי קצר מועד מתאים במיוחד לאנשים עם בעיות קונקרטיות ומוגדרות שניתן לטפל בהן באופן ממוקד ובפרק זמן קצר, כמו חרדה, דיכאון קל, משברים אישיים ספציפיים, דילמות נקודתיות בקשרים בין-אישיים, דפוסים רגשיים או בין-אישיים שחוזרים על עצמם או קושי ספציפי בתפקוד היומיומי.

הטיפול גם יעיל במצבי חירום רגשיים או בטראומה, כשהמטרה היא להעניק הקלה מיידית ולהחזיר את המטופל לתפקוד ולתחושת מסוגלות.

The post טיפול קצר מועד; למי מיועד וכיצד מתבצע? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93/feed/ 0
מהם טיפולי המרה? האם ניתן לשנות את הנטייה המינית? ומהי עמדתו של הממסד הרפואי? https://eyalz.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%94/ https://eyalz.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%94/#respond Wed, 11 Sep 2024 09:04:30 +0000 https://eyalz.co.il/?p=448 מהם טיפולי המרה? האם ניתן לשנות את הנטייה המינית? האם הם מועילים ומה הסכנות שבהם? מהי עמדתו של הממסד המדעי והרפואי בנוגע לטיפולים אלה? כיצד יכול טיפול פסיכולוגי לעזור? הקונפליקט בין הנטייה המינית לאמונה הדתית מטופלים רבים ובייחוד אלו שמגיעים מרקע דתי, מתקשים לקבל את משיכתם המינית לבני מינם. בחברה הדתית-שמרנית, המתבססת על איסורים הלכתיים […]

The post מהם טיפולי המרה? האם ניתן לשנות את הנטייה המינית? ומהי עמדתו של הממסד הרפואי? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
מהם טיפולי המרה? האם ניתן לשנות את הנטייה המינית? האם הם מועילים ומה הסכנות שבהם? מהי עמדתו של הממסד המדעי והרפואי בנוגע לטיפולים אלה? כיצד יכול טיפול פסיכולוגי לעזור?

הקונפליקט בין הנטייה המינית לאמונה הדתית

מטופלים רבים ובייחוד אלו שמגיעים מרקע דתי, מתקשים לקבל את משיכתם המינית לבני מינם. בחברה הדתית-שמרנית, המתבססת על איסורים הלכתיים ונורמות חברתיות נוקשות, קיימת חוסר סובלנות כלפי תופעה זו.

כמטפל המתמחה בנושא זה וחקר אותו במסגרת עבודת הד"ר שלו, אני פוגש לא מעט בחורים דתיים המתלבטים לגבי נטייתם המינית. לרוב נחלקים פונים אלה לשתי קבוצות: פונים המבקשים לשמוע ממומחה האם ניתן לשנות את נטייתם המינית, ופונים שניסו לשנות את נטייתם, לרוב באמצעות טיפולי המרה, אך התאכזבו (וחלקם אף נפגעו) מחוסר הצלחתם.

מהם טיפולי המרה ומי עוסק בהם?

טיפולי המרה (Conversion Therapy) הם טיפולים המכוונים לשנות את הנטייה המינית של אדם מהומוסקסואל להטרוסקסואל.

עד לשנות ה-80 של המאה ה-20, שיטות טיפול אלו כללו ניתוחי מוח, סירוס כימי, שימוש בשוק חשמלי וגרימת תגובות הקאה, בניסיון להכחיד את המשיכה ההומוסקסואלית.

מאז שנת 1981 הופסקו השיטות הללו ובמקומן מופיעים כיום טיפולי ההמרה במסגרתם של ייעוץ התנהגותי, טיפול קבוצתי, ו"פסיכותרפיה דינמית".

התמיכה בטיפולי המרה מגיעה לרוב מארגונים דתיים ושמרניים, כגון NARTH בארה"ב ו"עצת נפש" בישראל, הטוענים שהנטייה ההומוסקסואלית היא מחלה שיש לרפאה.

עמדת הממסד המדעי בנושא

ארגוני בריאות הנפש בעולם מתנגדים לטיפולי המרה בטענה כי הניסיונות לשנות את הנטייה המינית אינם מקצועיים, אינם יעילים, אינם מוסריים ואף עלולים לגרום לנזקים נפשיים רבים.

במקום לשנות את הנטייה המינית, קוראים ארגונים אלו לשנות את התפיסה החברתית השלילית כלפי הומואים ולסביות.

המחקר המדעי כיום רואה בטיפולי ההמרה שיטות לא מבוססות מחקרית, השנויות במחלוקת ברחבי העולם.

בשנת 2007, צוות מומחים מטעם התאחדות הפסיכולוגים האמריקאית APA בחן את כלל המחקרים שפורסמו מ-1960 ועד 2007 על שינוי הנטייה המינית. מתוך 83 מאמרים שנמצאו, מעטים בלבד עמדו בקריטריונים מדעיים מחייבים. מחקרים אלו היו איכותניים ולא אפשרו להסיק מסקנות על בסיס נתונים אמפיריים בנוגע ליעילותם או בטיחותם של טיפולי המרה.

מסקנות המחקר היו שטיפולי המרה אינם יעילים לאורך זמן ורוב הנבדקים המשיכו לחוות משיכה לבני מינם גם לאחר הטיפול. לא נמצאו עדויות אמפיריות להצלחה לאורך זמן של טיפולי ההמרה. נוסף על כך, לחלק מהמטופלים נגרם נזק נפשי, כמו אובדן החשק המיני, חרדה, דיכאון ואף אובדנות.

תמונת המצב בישראל

בישראל קיימים מספר ארגונים התומכים בטיפולי המרה, כמו "עצת נפש" והתארגנויות המציעות סדנאות "להעצמת גבריות" דוגמת "הגבר שבי" ו"המסע אל הגבריות".

למרות הטענות שנשמעו מצידם על כך ש"30% מהפונים מצליחים להמיר את נטייתם המינית", אין עדויות עובדתיות (אמפיריות) לנתונים אלה, והארגונים הללו מסרבים להציג נתונים מחקריים המאשרים זאת.

על רקע חוות הדעת וההמלצות של ארגוני בריאות הנפש בעולם, ועל בסיס חוות דעתם המקצועית בארץ של הסתדרות הפסיכולוגים הישראלית ואגוד העובדים הסוציאליים, הוציא משרד הבריאות באוקטובר 2014 אזהרה לציבור מפני "טיפולים" אלה שהינם חסרי ביסוס מחקרי, אינם ראויים מקצועית ואתית ומהווים סיכון רב עבור מטופליהם.

הבחנה בין נטייה מינית להתנהגות מינית

אחד הטיעונים המרכזיים של תומכי טיפולי ההמרה הוא שחלק מהמטופלים בוחרים להינשא לאישה ולהקים משפחה בתום הטיפול.

בעניין זה חשוב להבחין בין נטייה מינית – שהיא המשיכה הרומנטית והמינית כלפי אדם, לבין התנהגות מינית – שהיא הבחירה כיצד לבטא בפועל את המיניות. אדם יכול לנסות ולשנות את התנהגותו המינית גם אם נטייתו המינית לא השתנתה (אולם לרוב הדבר יגרום לו קושי וסבל).

עוד בנושא זה ניתן לקרוא בספרי "בין היצר ליוצר" (הוצאת רסלינג, 2019).

לסיכום

עד היום, לא נמצא אף מחקר שעומד בסטנדרטים מדעיים ומוכיח את יעילותם ובטיחותם של "טיפולי" המרה. במקום זאת נמצאו עדויות רבות לסכנה שטיפולים אלה מהווים לבריאותם הנפשית של "המטופלים".

בנוסף, מחזקים "טיפולי ההמרה" סטריאוטיפים שליליים כלפי הומואים ולסביות ומקשים על קבלת הנטייה המינית, במיוחד בקרב אלו שמגיעים מרקע דתי.

לכן, מיטב ארגוני בריאות הנפש בעולם ובארץ הביעו התנגדות נחרצת לטיפולי ההמרה הכושלים.

כיצד טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?

טיפול פסיכולוגי לאדם המוטרד מנטייתו המינית והמבקש לשנותה, עוסק בבחינת הקונפליקטים הנפשיים והגורמים החברתיים המקשים עליו לקבלה.

הטיפול מתמקד במתן סיוע ועזרה למטופל להתמודד עם הדעות הקדומות והסטיגמות החברתיות כנגד הנטייה החד-מינית.

בהמשך מאפשר הטיפול למטופל לבחור את המשך כיוונו בחיים על בסיס רצונותיו האמתיים ורגשותיו הכנים, ומחזק את המטופל בדרכו לחיים מספקים ומאושרים המבוססים על בחירתו שלו.

תנאי בסיסי לעבודה הטיפולית היא מחויבותו של המטפל לכבד את זכותו של המטופל להגדרה עצמית, לביטוי רגשותיו ולבחירתו כיצד לחיות את חייו.

המטפל אינו מייעץ או מדריך את המטופל כיצד לחיות, אלא מחזק את יכולותיו להתמודד ולחתור לחיים כפי שהמטופל מגדיר אותם.

עוד על הקונפליקט הזהותי אותו עוברים הומואים דתיים, וחוויית החיים של גברים הומואים דתיים הנשואים לאישה, ניתן לקרוא בספרי "בין היצר ליוצר" (הוצאת רסלינג, 2019).

לקריאה נוספת על נושאים הקשורים לנטייה ולזהות המינית – לחצו כאן

The post מהם טיפולי המרה? האם ניתן לשנות את הנטייה המינית? ומהי עמדתו של הממסד הרפואי? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%94/feed/ 0
מהי אישיות נרקיסיסטית? כיצד לזהות נרקיסיסט? כיצד טיפול יכול לעזור? https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a8%d7%a7%d7%99/ https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a8%d7%a7%d7%99/#respond Wed, 11 Sep 2024 09:04:26 +0000 https://eyalz.co.il/?p=447 אדם הקרוב אליכם נוטה לזלזל באחרים, מרוכז רק בעצמו ולרוב אינו מגלה בכם עניין? ייתכן ואתם בקשר עם בעל אישיות נרקיסיסטית. אז מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית? כיצד היא מוגדרת ומהם מאפייניה? במאמר קצר זה אבקש לענות על שאלות אלו ואפרט עשר שאלות מנחות שיעזרו לכם לדעת האם אתם נמצאים בקשר עם בעל אישיות נרקיסיסטית. סיפורו […]

The post מהי אישיות נרקיסיסטית? כיצד לזהות נרקיסיסט? כיצד טיפול יכול לעזור? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
אדם הקרוב אליכם נוטה לזלזל באחרים, מרוכז רק בעצמו ולרוב אינו מגלה בכם עניין? ייתכן ואתם בקשר עם בעל אישיות נרקיסיסטית.

אז מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית? כיצד היא מוגדרת ומהם מאפייניה? במאמר קצר זה אבקש לענות על שאלות אלו ואפרט עשר שאלות מנחות שיעזרו לכם לדעת האם אתם נמצאים בקשר עם בעל אישיות נרקיסיסטית.

סיפורו של נרקיסוס

סיפורו של נרקיסוס, אותו עלם צעיר שהאלה נמסיס הענישה על יהירותו וגרמה לו להתאהב בבבואתו הנשקפת מהאגם עד שגווע מצמא ורעב, מוכר לכולנו. באמצעות סיפורו הטרגי ביקשה המיתולוגיה היוונית להזהירנו באשר למחירה היקר של האהבה העצמית.

סיפורו של נרקיסוס, משקף את היבטיו הפתולוגיים של הנרקיסיזם. אולם לנרקיסיזם יש גם היבטים חיוביים ולא רק שליליים. נהוג להבחין בין שני צדדים אלה ולמקמם משני קצותיו של הרצף, כאשר מצדו האחד נמצא הנרקיסיזם הבריא המוכר לכולנו, בעוד מצדו השני ממוקם הנרקיסיזם הפתולוגי (החולני).

נרקיסיזם בריא ונרקיסיזם פתולוגי

הנרקיסיזם הבריא מתייחס להיבט הבריא של האהבה העצמית באדם. מאפייניו הם הכרתו הטבעית של האדם במסוגלותו, בהישגיו, ביכולתו, ובהיותו אהוב ובעל ערך הרואה גם באחרים את ההיבטים האנושיים הראויים להערכה, להקשבה ולאמפתיה. הנרקיסיזם הבריא הוא המניע אותנו להתפתחות ולצמיחה מתוך אמונה ביכולתנו ובהצלחתנו, ומתוך שיתוף פעולה עם הזולת ולא על חשבונו.

בקצה השני של הרצף נמצאת הפרעת האישיות הנרקיסיסטית המאופיינת בעיקר בעיסוק עצמי מתמיד, בצורך עז בקבלת משובים חיוביים מהסביבה ובחוסר אמפתיה כלפי הזולת. אנשים בעלי הפרעה זו עסוקים כל הזמן בצרכים האנוכיים שלהם ואינם רואים את צרכי זולתם. הם בטוחים כי הם חכמים ומשמעותיים יותר מאחרים ועל כן עסוקים כל הזמן בלשבח, להאדיר ולהדגיש את חשיבותם בעיני סביבתם. לשם כך לא יהססו גם לזלזל, להקטין ואף לפגוע בזולתם. אנשים אלו המפגינים לרוב רמה נמוכה של אינטליגנציה רגשית (הנתפסת כילדותית) יכולים להיות בעלי אינטליגנציה שכלית גבוהה המתבטאת בהצלחתם ובהישגיהם המקצועיים והעסקיים הרבים.

הגדרת הפרעת האישיות הנרקיסיסטית

מדריך DSM-5 לאבחון מחלות והפרעות נפשיות מגדיר הפרעת אישיות נרקיסיסטית כדפוס מתמשך של תחושת גדלות עצמית, צורך מתמיד להיות נערץ, והעדר אמפתיה לזולת.

המדריך מפרט תשעה קריטריונים לאבחון ההפרעה כאשר די בחמישה ע"מ לאבחן אדם כלוקה בהפרעה. על בסיס הגדרה זו ותשעת הקריטריונים המפורטים במדריך, בחרתי להביא בפניכם סיכום נוח יותר לצורך הערכה כללית האם אתם בקשר עם אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

חשוב לזכור כי לא כל הקריטריונים אמורים להתממש אצל כל נרקיסיסט. אולם ככול שיותר קריטריונים מתממשים, כך גדל הסיכוי כי הפרעה זו מתאימה לאישיותו של האדם הנדון.

א. תחושת גדלות עצמית

לאנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית יש תחושת חשיבות עצמית מנופחת. הם מאמינים כי הם בעלי ערך רב יותר מאחרים, שהם "מיוחדים" יותר ושווים יותר. יש להם פנטזיות על הצלחה מיוחדת, קריירה מפוארת, אינטליגנציה מיוחדת, הישגים יוצאי דופן, יופי יוצא מהכלל או אהבה מושלמת.

ב. צורך מתמיד להיות חשוב ונערץ

נרקיסיסטים זקוקים באופן מתמיד לתשומת לב ולהערצה מהסביבה. מסיבות בלתי ברורות הם אינם מסוגלים לספק בעצמם הערכה עצמית מספקת וזקוקים לסביבה לשם כך. ללא משוב חיובי מתמיד מסביבתם הם מרגישים חסרי משמעות וחווים חרדה ודיכאון.

ג. העדר אמפתיה לתחושות ולצרכים של האחר

מאפיין עיקרי נוסף של אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא העדר האמפתיה לזולת. אמפתיה היא היכולת להרגיש כיצד האחר מרגיש, להיות עמו בחוויה שלו ולהבין אותו רגשית.

בהיבט הטיפולי

טיפול פסיכולוגי בהפרעות אישיות אינו מתיימר "לרפא" את האדם מההפרעה. אולם הוא בהחלט יכול לעזור לבעלי הפרעה זו להתמודד טוב יותר בחייהם, להתנהל באופן נכון ורגיש יותר במערכות יחסיהם הבינאישיות ולתקשר טוב יותר עם סביבתם החברתית.

עשר שאלות מנחות שיעזרו לכם להחליט האם אתם ביחסים עם נרקיסיסט/ית

  1. האם בן הזוג מרבה לדבר על עצמו ועל הישגיו והצלחותיו?
  2. האם בן הזוג נוטה לזלזל באחרים? האם הוא ביקורתי רוב הזמן כלפי הסובבים אותו?
  3. האם בן הזוג טוען שהוא חכם יותר מאחרים ושהאחרים אינם מסוגלים להבין אותו?
  4. האם בן הזוג נוטה להתווכח רוב הזמן וחייב תמיד להיות צודק?
  5. האם לבן הזוג יש צורך מתמיד לקבל תשומת לב והערכה מהסביבה?
  6. האם בן הזוג נכנס לסערת רגשות ותסכול כשאינו מקבל הערכה מספקת או אף חווה ביקורת או דחיה?
  7. האם הוא מקנא בהצלחתם של אחרים וממהר להקטין אותם ולזלזל בהם?
  8. האם אתם חשים כי הוא אינו מתעניין בכם באמת ובכל שיחה מסיט את הנושא אל עצמו והישגיו?
  9. האם אתם מרגישים לפעמים כמו אמצעי לסיפוק צרכיו יותר מאשר כבני זוג בעלי רגשות וצרכים?
  10. האם סביבתו של בן הזוג חווה אותו כמתנשא, ביקורתי ויהיר?

אם עניתם על מרבית השאלות בחיוב, ייתכן ואתם במערכת יחסים עם נרקיסיסט. מערכת יחסים כזו עלולה בהחלט להיות מאתגרת ולא קלה.

טיפול בידי איש מקצוע יכול לעזור לכם להבין טוב יותר כיצד חווים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית את המציאות, כיצד נכון יותר להתמודד עם דפוסי התנהגותם, וכיצד ניתן לשפר את הקשר הזוגי / המשפחתי עימם.

אתם מוזמנים לפנות בעצמכם או להפנותו לטיפול.

נרקיסוס מאת קאראווג'ו

The post מהי אישיות נרקיסיסטית? כיצד לזהות נרקיסיסט? כיצד טיפול יכול לעזור? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a8%d7%a7%d7%99/feed/ 0
מהי הפרעת אישיות גבולית? כיצד ניתן לזהותה? ובמה טיפול יכול לעזור? https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95/ https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95/#respond Wed, 11 Sep 2024 09:02:50 +0000 https://eyalz.co.il/?p=446 האם אתם מרגישים בתוך מערכת יחסים סוערת ורצופת משברים? נמצאים במתח חוזר ונשנה עם בן / בת הזוג? ייתכן ואתם במערכת יחסים עם בעל הפרעת אישיות גבולית. בעמוד זה אבקש להסביר מהי הפרעת אישיות גבולית, כיצד היא מוגדרת, מהם הקריטריונים לאבחונה, וכיצד יכול טיפול בידי איש מקצוע לעזור. בחיי כולנו ישנם לא מעט מצבים בהם […]

The post מהי הפרעת אישיות גבולית? כיצד ניתן לזהותה? ובמה טיפול יכול לעזור? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>

האם אתם מרגישים בתוך מערכת יחסים סוערת ורצופת משברים? נמצאים במתח חוזר ונשנה עם בן / בת הזוג? ייתכן ואתם במערכת יחסים עם בעל הפרעת אישיות גבולית. 

בעמוד זה אבקש להסביר מהי הפרעת אישיות גבולית, כיצד היא מוגדרת, מהם הקריטריונים לאבחונה, וכיצד יכול טיפול בידי איש מקצוע לעזור.

 
בחיי כולנו ישנם לא מעט מצבים בהם עלינו להתמודד עם ביקורת, לרסן ולשלוט ברגשות שלנו, לדחות סיפוקים ובעיקר להכיל מצבים מורכבים שאינם תמיד לרוחנו. אנו לומדים לעשות זאת בעיקר בעזרת וויסות רגשי עצמאי שמאפשר לנו להכיל מצבים מורכבים ולהביע איפוק כשיש צורך. 
אולם ישנם בני אדם שמתקשים מאוד לווסת את רגשותיהם במצבים אלה וכתוצאה "מתפוצצים" די מהר על הזולת ולעיתים על עצמם. אנשים אלו עלולים לסבול מהפרעת אישיות גבולית Borderline Personality Disorder (BPD).

מהי הפרעת אישיות גבולית?

לפי המדריך האבחוני להפרעות ולמחלות נפש (DSM-5), המושג "גבולי" בא לתאר בני אדם בעלי "תכונות קבועות של חוסר יציבות ופגיעות רגשית". ואכן, בעלי הפרעת אישיות גבולית מראים דפוס התנהגות המאופיין באימפולסיביות רבה ובחוסר יציבות מתמשך ביחסיהם הבין-אישיים, בדימוי העצמי שלהם ובמצבי הרוח. 

אנשים אלה חווים שיבושים חמורים בתחושות העצמי שלהם ונראה כי הם אינם מצליחים להשיג ולגבש תחושה עקבית של זהות עצמית מגובשת ויציבה. הם רגישים מאוד, בעיקר בהיבט של איך אחרים תופסים אותם, הם נוטים לפרש כביקורת או כדחייה כל סימן קל של חוסר אהדה או חוסר קרבה אליהם. הם נעלבים בקלות, כועסים די מהר ומתקשים להכיל רגשות אלה.

לאור זאת אין פלא שמערכות יחסיהם בלתי יציבות; הם יכולים להשקיע רבות על מנת להימנע מנטישה או עזיבה ומצד שני כאשר הם חשים בזלזול או בדחייה, הם עלולים לנקוט באלימות מילולית כלפי אנשים הקרובים להם ובמצבים קיצוניים אף לאיים בהתאבדות. 

אין זה מפתיע כי יש להם היסטוריה של מערכות יחסים סוערות ובלתי יציבות המתחילות לרוב באידאליזציה של בן/בת הזוג ומסתיימות בהתפכחות מרירה ואכזבה קשה ובדוולואציה (הפחתת ערך) חריפה של בן/בת הזוג.

כאמור, מצב רוחם של בעלי אישיות זו אינו יציב במיוחד. הם מסוגלים להתפרצויות זעם עזות על כל תסכול קטן ומתקשים לשלוט בכעסם. הם נוטים לסיבולת נמוכה, לתסכולים רבים ולתחושת ריקנות כרונית. 

פעמים רבות הם מתקשים להיות לבדם. חוסר היציבות הרגשית הקיצוני שלהם מתבטא בתנודות חדות במצב הרוח ובהתנהגות אימפולסיבית המכוונת להרס עצמי (כגון בולמוסי הימורים, התמכרות למין, לסמים, התקפי זלילה וכו'). ניסיונות התאבדות, לעיתים כוזבים בעליל, ופגיעה גופנית בעצמם, הם מסימני ההיכר של ההפרעה במצבה הקיצוני. 

לעיתים יופנה התסכול בצורה של ביקורת מתמדת, אכזבות מרות ואף תוקפנות מילולית כלפי הזולת והסביבה החיצונית. השימוש הנצלני והפוגע שעושה האישיות הגבולית באחרים הוא בדרך כלל תגובה זועמת ואימפולסיבית לאכזבה ולתסכול שהיא חווה ואשר נובע לדעתה מיחסם של הסובבים אליה.

 

אבחון הפרעת אישיות גבולית

על פי ה DSM-5, המדריך האבחוני המעודכן להפרעות ומחלות נפש, בעלי הפרעת אישיות גבולית חווים אי יציבות ביחסים הבין-אישיים, בדימוי העצמי וברגשות המתבטאים לרוב באופן אימפולסיבי.

הפרעה זו מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות המאוחרת וניכרת במגוון הקשרים והיחסים של האדם.

לצורך אבחונה צריכים להתקיים לפחות חמישה מהקריטריונים הבאים:

1. חשש גדול מנטישה (אמיתית או מדומיינת) ומאמץ רב למנוע אותה.

2. דפוס יחסים בין-אישיים לא יציבים ומתוחים המאופיינים באידיאליזציה ודוולואציה לסירוגין.

3. הפרעת זהות: תחושת עצמי או דימוי עצמי שאינו יציב בצורה ניכרת ובולטת.

4. התנהגות אימפולסיבית במגוון תחומים כגון: בזבזנות, יחסי מין, שימוש בחומרים, נהיגה חסרת אחריות, זלילה, ועוד.

5. התנהגות אובדנית או איומים חוזרים ונשנים לאובדנות או פגיעה עצמית.

6. חוסר יציבות רגשית כתוצאה ממצבי רוח משתנים הנמשכים לרוב כמה שעות או אף כמה ימים.

7. תחושת ריקנות כרונית.

8. כעס רב (על העצמי או הזולת) שאינו מותאם לנסיבות, וקושי לשלוט בכעס זה.

9. חשיבה פרנואידית הקשורה ללחצים או תסמיני ניתוק חמורים המופיעים באופן זמני.

הטיפול בהפרעת אישיות גבולית

הטיפול הנחשב כיום כיעיל ביותר לבעלי הפרעה זו הוא: טיפול התנהגותי-דיאלקטי DBT. זהו סוג של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שמטרתו לעודד את המטופלים לשאת ולהשלים עם רגש שלילי בלי להגיע להרסנות עצמית או סביבתית. 

פרוטוקול טיפול זה מתמקד בין השאר ביעדים הבאים: הפחתת התנהגות אובדנית, הפחתת התנהגויות המפריעות לטיפול, הפחתת התנהגויות בריחה המפריעות לחיים הנורמליים, הרחבת מיומנויות התנהגות שנועדו לווסת רגשות, שיפור מיומנויות בין-אישיות, הגדלת היכולת לשאת מצוקה, ועוד. 

טיפול זה משלב לעיתים גם טיפול קבוצתי המתמקד במתן תמיכה והדרכה ורכישת מיומנויות בינאישיות, בוויסות רגשי וביכולת לשאת דחק ומצוקה.

טיפול ועזרה לבני הזוג או המשפחה

חיים לצד אדם בעל אישיות גבולית מייצרים אתגרים מתמידים לא רק לאדם עצמו אלא גם ולעיתים בעיקר, לבני הזוג והמשפחה. דווקא אלו הרוצים בטובתו, נאלצים להתמודד יום יום עם מצבי הרוח המשתנים, התסכול, הביקורת והאימפולסיביות המאפיינים הפרעה זו, והמובילים להתפרצויות רבות ולמשברים נשנים. 
עם זאת, הבנת חווייתו הרגשית של בעל ההפרעה הגבולית ואופייה המתעתע של האינטראקציה המעוררת בו תסכול והתפרצויות, יכולה לעזור לבני הזוג והמשפחה לזהות מראש מצבים נפיצים אלו ולמנוע את התפרצותם. 
טיפול ועזרה מקצועית במצבים אלו יעזרו להבנה כיצד להתמודד באופן נכון יותר עם מצבים רגשיים אלו ולנטרל את המתח שנוצר והאימפולסיביות שבאה בעקבותיו עוד בטרם ייגרמו משברים והיחסים ייפגעו. 
הבנת הגורמים האינדיבידואלים לדפוסי ההתנהגות האימפולסיבית ונטרולם, יקלו מאוד על חווייתו של בעל הפרעת האישיות הגבולית לחוש מובן ומשמעותי, ובכך ישפרו מאוד את מערכת היחסים של בני הזוג והמשפחה עמו.
 

אם מערכות היחסים שלכם רצופות עליות ומורדות, מתיחות ומשברים ומאופיינות במצבי רוח משתנים כנ"ל, יתכן וגם אתם סובלים מהפרעת אישיות גבולית או נמצאים ביחסים עם מישהו כזה. 

אתם מוזמנים לפנות ולקבל ייעוץ ועזרה כיצד להתמודדות עם הפרעה זו, על מנת לשפר את הרגשתכם ואת יחסיכם הבין אישיים.

 
כיצד לזהות הפרעת אישיות גבולית
מצבי רוח קיצוניים שמתחלפים באופן תדיר – אישיות גבולית
 

The post מהי הפרעת אישיות גבולית? כיצד ניתן לזהותה? ובמה טיפול יכול לעזור? appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95/feed/ 0
כיצד לזהות דיכאון? כיצד להתמודד עם דיכאון? תשע פעולות להתמודדות עם דיכאון https://eyalz.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90/ https://eyalz.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90/#respond Wed, 11 Sep 2024 09:01:36 +0000 https://eyalz.co.il/?p=294 דיכאון – זיהוי, התמודדות וטיפול פסיכולוגי כולנו חווים מצבי רוח דיכאוניים בחיים. ברוב המקרים אנו מתמודדים איתם בעצמנו והם חולפים די מהר. אולם לעיתים פוקד אותנו דיכאון קשה יותר שגורם לנו לסבל רב ושלא תמיד מאפשר לנו להתגבר עליו בעצמנו. אז כיצד נזהה דיכאון קליני? כיצד נוכל לנסות להתגבר עליו? ובמה טיפול פסיכולוגי יכול לעזור? […]

The post כיצד לזהות דיכאון? כיצד להתמודד עם דיכאון? תשע פעולות להתמודדות עם דיכאון appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>

דיכאון – זיהוי, התמודדות וטיפול פסיכולוגי

כולנו חווים מצבי רוח דיכאוניים בחיים. ברוב המקרים אנו מתמודדים איתם בעצמנו והם חולפים די מהר. אולם לעיתים פוקד אותנו דיכאון קשה יותר שגורם לנו לסבל רב ושלא תמיד מאפשר לנו להתגבר עליו בעצמנו. אז כיצד נזהה דיכאון קליני? כיצד נוכל לנסות להתגבר עליו? ובמה טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?

מצבי דיכאון נורמליים

עצבות, תחושת חוסר אונים, פסימיות וחוסר תקווה הם רגשות המוכרים לרוב בני האדם. מצבי רוח שליליים "ודיכאוניים" פוקדים כל אחד מאתנו מעת לעת. מצבי דיכאון אלה אינם נעימים אך לרוב חולפים לאחר פרק זמן מסוים. לעיתים ניתן אף להתייחס אליהם כאל חוויה בונה ומועילה: עם סיומה נפתח דף חדש ואופטימי יותר המעיד על כוחנו לצאת מ"הבור".

דיכאונות נורמליים והסיבות להן

ההתנסות בדיכאון קל שאינו ממושך היא נורמלית. דיכאונות נורמליים הם אלו שאנו מצפים כי ייפקדו את האדם כתוצאה מאירועי חיים קשים אך שכיחים כגון אובדן אישי או כלכלי ופרידות כואבות. דיכאונות נורמליים הם כמעט תמיד תוצאה של מצוקה ודחק שהופיעו בזמן האחרון. חלקם אף נחשבים להפרעות הסתגלות (שהן תגובה לגורמי דחק ידועים) במקום להפרעות מצב רוח (כגון דיכאון).

דיכאון ואבל

אחד המצבים המוכרים יותר לצערנו הוא חוויה של אבל. אבל מזוהה עם פרדה כואבת מאדם קרוב שהלך לעולמו, אולם הוא נחווה גם על רקע אובדים אחרים כגון: פרידה או גירושין, אובדן של משרה או מעמד, או של חיית מחמד אהובה. לרוב מסתיים תהליך האבל (על השכול) תוך שנה. נראה כי לאבל תפקיד הסתגלותי; דווקא העדר אבל בנסיבות בהן הוא נראה כמחויב, עלול להעלות סיבה לדאגה. מצד שני, אבל שנמשך זמן רב מדי עלול לסכן את בריאותו של האדם.

מצבים נוספים של דיכאון נורמלי

מצבים נוספים הנחשבים כשגרתיים יחסית והעלולים לעורר דיכאון הם: דכאון שלאחר לידה, דיכאון לאחר הצלחה, ועוד.

מצבי דיכאון שאינם נורמליים

המעבר משיבוש נורמטיבי ("נורמלי") במצב הרוח להפרעת מצב-רוח קלינית נתון לשיקול דעת ואבחנה מקצועית. על אף שקיימים קריטריונים לכל מצב, הרי שהגבול בין דיכאון קליני לכזה שאינו קליני, אינו תמיד ברור.

סוגי דיכאון קליני

הפרעת דיכאון מתמשך (דיסתימיה)

לפי המדריך האבחוני, כדי לקבל אבחנה של דיסתימיה, על האדם לסבול ממצב רוח מדוכא באופן קבוע, רוב הימים, לפחות שנתיים. בנוסף, עליו להראות בעת הדיכאון לפחות שניים מששת התסמינים הבאים:

  1. תיאבון ירוד או אכילת יתר
  2. הפרעות בשינה
  3. רמת אנרגיה נמוכה
  4. הערכה עצמית ירודה
  5. קשיים בריכוז או בקבלת החלטות
  6. הרגשה של חוסר תקווה

הפרעת דיכאון קשה

הקריטריונים לאבחון הפרעת דיכאון קשה (Major) מחייבים כי לאדם יהיו תסמינים רבים יותר מאלה הנדרשים לאבחון דיסתימיה, וכי הם יהיו מתמידים יותר – ללא תקופות של מצב רוח נורמלי. הסובל צריך להתנסות במצב רוח מדוכא או באובדן בולט של עניין בפעילויות מהנות רוב שעות היום, כל יום, במשך לפחות שבועיים.

תסמינים של דיכאון קליני

בנוסף לתסמין הראשי של מצב רוח עצוב או אובדן עניין, עליו להתנסות במשך תקופה זו לפחות בארבעה תסמינים נוספים מהבאים:

  1. עייפות או אובדן אנרגיה
  2. נדודי שינה או עודף שינה
  3. ירידה בתיאבון ובמשקל
  4. פעילות גופנית ושכלית יתרה או מעוכבת
  5. ירידה ביכולת החשיבה או הריכוז
  6. ביקורת עצמית, הרגשה של חוסר ערך או אשמה מוגזמת, מחשבות חוזרות על מוות או התאבדות

הטיפול בדיכאון

כאשר מדובר בדיכאון קל עד מתון, לרוב ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), אולם במקרים של דיכאון מתון עד קשה, מומלץ לשלב טיפול פסיכולוגי עם נטילת תרופות היכולות להקל על סבלו של האדם.

הטיפול התרופתי

התרופות לטיפול בדיכאון (וחרדה) הן לרוב מקטגוריית SSRI. תפקידן הוא להעלות את רמת הסרוטונין במוח. כשלושה עד ארבעה שבועות מתחילת נטילת התרופה, מתחיל המטופל לחוש הקלה ניכרת בתסמינים.

הטיפול הפסיכותרפי (הפסיכולוגי) בדיכאון

הטיפול הפסיכותרפי בדיכאון מתייחס לארבעה היבטים:

  1. בהיבט הרגשי: הבנת גורמי המצוקה והדחק שהביאו את המטופל לשקוע במצב זה.
  2. בהיבט הקוגניטיבי (תודעתי): הבנת וניתוח דרכי חשיבתו ותפיסתו של המטופל את העולם.
  3. בהיבט ההתנהגותי: ניתוח דפוסי התנהגותו של המטופל תוך הכחדת התנהגויות שמזיקות לו.
  4. בהיבט התמיכתי: נעשה ניסיון לגייס גורמי תמיכה סביבתיים לצורך קידום החלמתו.

לא תמיד יש צורך במסגרת הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון לשלב את כל ארבעת ההיבטים הללו, אולם חשוב כי הפסיכותרפיסט המטפל יהיה מקצועי ובעל ידע נרחב כך שיוכל לעשות זאת בהתאם לצורך. לכן חשוב לבחור מטפל שמכיר ועובד הן בגישה הדינמית המתמקדת בהיבט הרגשי, והן בגישת ה CBT המתמקדת ברבדים הקוגניטיביים וההתנהגותיים.

תשעה צעדים ליציאה מהדיכאון

ישנן מספר פעולות בהן ניתן לנקוט באופן עצמי, על אף הקושי שהדיכאון מציב לנו:

  1. לא להיכנע לחוסר המעש: מומלץ שלא לשקוע בתוך הבית או המיטה.
  2. חברת האנשים הקרובים: נסו להיות בחברתם של האנשים הקרובים לכם.
  3. פעילויות אהובות: נסו לעסוק בפעילויות שאהבתם לפני שהתחיל הדיכאון.
  4. אתגרו מחשבות שליליות: השתדלו לראות את הצד החיובי.
  5. תרגלו טכניקות הירגעות: נשימות, מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך.
  6. הצבת מטרות ברות-השגה: הציבו מטרות קטנות ובנות-השגה.
  7. צאו לטבע: חשיפה לאור השמש ידועה כמשפרת את מצב הרוב.
  8. שימרו על התקווה: זכרו שזו רק תקופה זמנית שתעבור.
  9. בקשו עזרה מקצועית: אם קשה לכם להתמודד עם מצב הרוח הדיכאוני בעצמכם, פנו לעזרה מקצועית.

בהצלחה

The post כיצד לזהות דיכאון? כיצד להתמודד עם דיכאון? תשע פעולות להתמודדות עם דיכאון appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90/feed/ 0
מהו התקף חרדה (פאניקה)? כיצד להתמודד עם התקף חרדה? שמונה פעולות להתמודדות עם התקפי פאניקה. https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a3-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%a4%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%94/ https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a3-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%a4%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%94/#respond Tue, 10 Sep 2024 12:47:35 +0000 https://eyalz.co.il/?p=295 מהם המאפיינים של התקף חרדה? כיצד אוכל להתמודד בעצמי עם התקף חרדה? במה טיפול פסיכולוגי יכול לעזור? התקף חרדה הפרעת פאניקה (Panic) מאובחנת לפי הופעתם של התקפי פאניקה (חרדה) בלתי צפויים שלרוב נראה כי אין להם סיבה מיוחדת. התקפים אלו אינם צפויים ולא נראים כנובעים באופן ישיר מהמצב הנוכחי. לעיתים הם מופיעים דווקא במצבי רגיעה […]

The post מהו התקף חרדה (פאניקה)? כיצד להתמודד עם התקף חרדה? שמונה פעולות להתמודדות עם התקפי פאניקה. appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
מהם המאפיינים של התקף חרדה? כיצד אוכל להתמודד בעצמי עם התקף חרדה? במה טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?

התקף חרדה

הפרעת פאניקה (Panic) מאובחנת לפי הופעתם של התקפי פאניקה (חרדה) בלתי צפויים שלרוב נראה כי אין להם סיבה מיוחדת. התקפים אלו אינם צפויים ולא נראים כנובעים באופן ישיר מהמצב הנוכחי. לעיתים הם מופיעים דווקא במצבי רגיעה ומנוחה ואף בשינה ("פאניקה לילית"). הפחד מפני האיום והסכנה שבהתקף דועך בדרך כלל תוך דקות ספורות. רבים המתנסים בהתקף כזה חשים כאילו הם עוברים התקף לב או משתגעים.

מאפיינים של התקף פאניקה

התקף פאניקה מובחן מסוגי חרדה אחרים במשכו הקצר ובעוצמתו הרבה. לרוב הוא מגיע לשיאו תוך 10 דקות, ודועך תוך 30-20 דקות. בניגוד לפוביה (פחד ספציפי) ואף לחרדה רגילה – בהתקף פאניקה לא ניתן לזהות גורם ישיר חיצוני. הדעה הרווחת כיום בקרב אנשי המקצוע היא שהגורם להתקפי פאניקה הוא הפעלה שגויה של תגובת "מאבק או בריחה" ע"י מערכת העצבים (מעין "אזעקת שווא").

הקריטריונים לאבחון הפרעת חרדה (פאניקה)

על פי המדריך האבחוני המעודכן להפרעות ומחלות נפשיות (DSM-5), על האדם לחוות התקפי חרדה (פאניקה) בלתי צפויים, חוזרים ונשנים, ו/או התפרצות של פחד עוצמתי או אי נוחות רבה שמגיעה לשיאה בתוך כמה דקות. במהלך התקף זה צריכים להתרחש לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:

  1. דפיקות לב מואצות
  2. הזעה
  3. רעד בגוף
  4. תחושה של קושי נשימה
  5. מחנק
  6. כאבי חזה או אי נוחות
  7. בחילה או תחושת אי נוחות בבטן
  8. תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, או התעלפות
  9. תחושה של חום או קור
  10. תחושות של נמלול או עקצוצים בעור
  11. תחושה של הימצאות בסביבה זרה, לעיתים בלתי מציאותית או של התנתקות מהעצמי
  12. פחד מאובדן שליטה או חשש להשתגע
  13. פחד ממוות

תופעות נוספות באבחון הפרעת פאניקה

כחלק מהאבחנה, אדם שחווה התקף פאניקה אמור לחוות במשך חודש אחד לפחות אחת או שתיים מהתופעות הבאות:

א. דאגה קבועה ומתמשכת או פחד מפני התקף חרדה נוסף או מהשלכותיו.
ב. שינוי משמעותי בהתנהגות האדם שפוגע בתפקודו בחייו (כגון הימנעות מיציאה מהבית).

הגורמים להתקפי חרדה (פאניקה)

הרפואה כיום עדיין אינה יודעת באופן ודאי מהו הגורם להתקפי פאניקה.

מודלים של הגורמים להתקפי חרדה

המודל הביולוגי

המודל הביולוגי מניח כי המקור להתקפים אלו הוא חוסר איזון כימי במערכת העצבים. ייתכן ומקורו בחומרים פעילים (כגון קפאין וחומצת חלב) הגורמים לעוררות פיזית המפורשת במוח באופן שגוי.

המודל הקוגניטיבי

המודל הקוגניטיבי מניח כי מדובר בתגובת "פחד מן הפחד" לפיה, בעלי הפרעת אגורפוביה (פחד לצאת למקום הומה אדם) מפתחים חשש מפני ההתנסות המביכה בהתקף פאניקה. הם נעשים דרוכים יתר על המידה ומתחילים לפרש סימני חרדה קלים כהתקף פאניקה ממשמש ובא. פרשנות זו מגבירה עוד יותר את חרדתם (עד כדי הימנעות מהסביבה).

מחקרים מעידים כי כ-30% מכלל האוכלוסייה הבוגרת התנסו לפחות בהתקף פאניקה אחד במהלך חייהם, אך לא פיתחו בעקבותיו הפרעת פאניקה מלאה.

כיצד ניתן להתמודד בעצמנו עם התקף חרדה?

כאמור להתקף חרדה אין גורם ישיר ברור, ולכן קשה לנו לדעת כיצד ניתן למנוע את הופעתו. עם זאת, כאשר התקף כזה מתרחש, ישנן כמה פעולות שיכולות לעזור לנו לעבור אותו מהר יותר ובקלות רבה יותר:

  1. הבנה שהתקף החרדה הוא אזעקת שווא: חשוב לזכור כי מדובר בהתקף שמבוסס על "אזעקת שווא" בגוף, ואין המדובר בבעיה רפואית אמיתית כגון התקף לב או שיגעון.
  2. לתת לגוף זמן להירגע: בשעת התפרצותו של ההתקף, חשוב לעצור בצד ולתת לגוף את הזמן שהוא צריך בשביל להירגע.
  3. קבלת עזרה מאדם קרוב: רצוי להיעזר במישהו קרוב שיהיה לצדכם בעת האירוע כדי שתרגישו בטוחים יותר.
  4. תרגול נשימות: קחו נשימות איטיות ועמוקות, החזיקו את האוויר כמה שניות בריאות, ואז תנשפו באיטיות את כל האוויר החוצה.
  5. חשיבה חיובית: הזכירו לעצמכם שההתקף אינו אלא אזעקת שווא והוא יחלוף עוד כמה דקות כאילו לא קרה כלום.
  6. טכניקות הירגעות: תרגלו טכניקות הירגעות המבוססות על חשיבה וחישה, כגון מיינדפולנס או ויזואליזציה (הדמיה חושית).
  7. שיטות הסחה קוגניטיביות: נסו לספור לאחור ממאה לאפס בקפיצות של 6, או כל דבר אחר שיסיח את דעתכם מהחרדה שבהתקף.
  8. פנייה לעזרה מקצועית: אם ההתקף חוזר ואתם מתקשים להתמודד איתו, פנו לאיש מקצוע מוסמך.

כיצד טיפול פסיכולוגי יכול לעזור להתגבר על התקפי חרדה / פאניקה?

במידה והתקפי החרדה חוזרים או שהאדם נמצא במצוקה ובמתח רב בשל החשש שההתקף יחזור, ניתן לפנות לעזרה מקצועית. בטיפול הפסיכולוגי (פסיכותרפיה) נוכל לנסות להבין את הרקע שממנו נובעים התקפים אלו (לרוב יש נסיבות כלליות שגורמות למתח ודחק בחיי המטופל), נוכל לתרגל כיצד להתמודד עם התקף כזה כשהוא מתרחש, ונלמד כיצד לאמץ שיטות נוספות שיאפשרו לנו להתמודד טוב יותר.

חשוב לזכור כי התקפי חרדה באים בדרך כלל בתקופות לחוצות או קשות בחיינו. על כן הם גם לרוב נעלמים לאחר שתקופה זו מסתיימת או שהצלחנו להתמודד עם גורמי הלחץ שאפיינו תקופה זו. ברוב המקרים אין המדובר בתופעה כרונית.

אם אתם חווים התקפי חרדה ואתם נמצאים בחשש ומתח רב ומתקשים לתפקד כרגיל, אתם מוזמנים לפנות לקבלת סיוע כיצד להתמודד ולהתגבר על התקפי החרדה. אשמח לעזור.

The post מהו התקף חרדה (פאניקה)? כיצד להתמודד עם התקף חרדה? שמונה פעולות להתמודדות עם התקפי פאניקה. appeared first on ד"ר איל זק - פסיכותרפיה וייעוץ.

]]>
https://eyalz.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a3-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%a4%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%94/feed/ 0