1. הלם ובלבול: עבור הורים רבים, הגילוי כי ילדם חש כחלק מהקהילה הלהט"בית עשוי להיות מפתיע ואף מזעזע. לעיתים הם לא מבחינים בסימנים מוקדמים או מדחיקים אותם, מה שהופך את ההודעה לבלתי צפויה. התגובה הראשונית במקרים כאלה עלולה להיות הלם, בלבול ואף הכחשה, כשהורים תוהים כיצד לא שמו לב לכך קודם או מנסים להתכחש לידיעה.

2. שאלות של חינוך וזהות הורית: הורים עשויים להתחיל לפקפק בדרכי החינוך שלהם, ולשאול את עצמם האם הם עשו טעויות ש"גרמו" לילדם להיות בעל משיכה חד-מינית. לעיתים, הורים חשים שהזהות המינית של ילדיהם קשורה לדרך שבה גידלו אותם ומתחילים להרגיש תחושות אשמה. מבחינה זו חשוב לציין כי אין קשר סיבתי בין אופן החינוך לבין הזהות והנטייה המינית. עם זאת, תחושות נקיפות המצפון והקונפליקט עשויות להיות עוצמתיות.

3. פחד מדחייה חברתית ובושה: הורים לילדים להט"בים רבים חוששים מהתגובות של הסביבה החברתית. משפחות, חברים ומכרים עלולים להיות בעלי דעות קדומות כלפי להט"בים, וההורים דואגים לתגובות חברתיות שליליות כמו גינוי, נידוי או לעג. הם חוששים כיצד החברה תקבל את ילדם (ואותם), והאם הוא יוכל לחיות חיים שלמים ומאושרים בעולם שעלול לדחות אותו. פעמים רבות הורים החשים בושה מחשש לדחייה סביבתית יעדיפו להסתיר את הידיעה ולא לשתף את סביבתם.

4. דאגה לביטחון ולרווחה האישית של הילד: הורים רבים מודאגים מאוד מביטחונם האישי והרגשי של ילדיהם, במיוחד כאשר הם מודעים לאפליה, דעות קדומות ואלימות נגד להט"בים. הם חוששים שילדם יפגוש עוינות או יתקשה להשתלב בחברה, וגם כיצד התמודדות עם נושאים כמו זהות מגדרית או מינית עשויה להשפיע על בריאותו הנפשית.

5. קונפליקט ערכי או דתי: בחברות מסורתיות או דתיות, הורים עשויים להיתקל בקונפליקט ערכי עמוק. דתות רבות מגנות התנהגויות להט"ביות, והורים המאמינים במערכת ערכים מסוימת עלולים לחוות התנגשות בין האמונה הדתית האישית שלהם לבין אהבתם ותמיכתם בילדם. הדבר עשוי להוביל לתחושות של בלבול, תסכול, בושה ולעיתים אף מרחק רגשי מהילד.

6. התמודדות עם שינוי בתפיסת העתיד: לעיתים, הורים בונים לעצמם תמונה מסוימת של עתיד ילדיהם – נישואין, משפחה וקריירה. כאשר מתברר להם שילדם רואה עצמו כשייך לקהילה הלהט"בית, הם עשויים לחוות תחושת אובדן של אותו עתיד מדומיין ולחוש דאגה לגבי יכולתו של ילדם להקים משפחה או להצליח בעולם מלא בדעות קדומות.