ייעוץ וטיפול
בהומואים הנשואים לאישה
הומו ונשוי לאישה - האם זה אפשרי?
תופעת הגברים ההומוסקסואלים הנישאים לאישה הטרוסקסואלית אינה כה יוצאת דופן. מחקרים מארה"ב, הולנד, דנמרק ומערב גרמניה מעידים כי 20% מכלל הגברים ההומוסקסואלים היו נשואים לאישה לפחות פעם אחת.
עדויות ומחקרים מצביעים על כך שבחברות מסורתיות-דתיות שיעורם של גברים אלה גבוה אף יותר.
כיצד מתמודדים גברים הומוסקסואלים הנשואים לאישה? מדוע הם נישאים? האם יש סיכוי לנישואים בין גבר הומוסקסואל לאישה הטרוסקסואלית? האם לספר לאישה או לא? האם להישאר בנישואים או לעזוב? במה עוזר הטיפול הפסיכולוגי?
במאמר קצר זה אנסה להשיב על שאלות חשובות אלו. זאת, על בסיס מחקר הדוקטורט שלי שעסק בנושא זה.
חיים כפולים
גברים נשואים בעלי נטייה הומוסקסואלית חיים בקונפליקט מורכב. מצד אחד הם אוהבים את משפחתם ואת רעייתם. מצד שני, משיכתם המינית דוחקת בהם לקיים יחסים עם גברים. בלית ברירה, גברים אלה חיים חיים כפולים ומסתירים את נטייתם המינית ואת מפגשיהם עם גברים.
חיים כפולים אלה משפיעים לרעה על כולם. הגברים חווים בושה ואשמה בגין נטייתם המינית. הנשים, שחלקן אינן מודעות לסיבה, מרגישות דחויות ומאוכזבות. חלק מהגברים ממשיכים לנהל "חיים כפולים" ומסתירים את נטייתם. אחרים בוחרים "לצאת מהארון" בפני האישה, לעיתים מתוך תקווה לשמור על הנישואים ולעיתים מתוך רצון להיפרד ולהתגרש.
במאמר קצר זה, המתבסס על מחקר הדוקטורט שלי וניסיוני הקליני בטיפול בגברים אלה, אנסה להסביר את התופעה. כמו כן, אדון כיצד הטיפול הפסיכולוגי יכול לעזור.
מדוע הם מתחתנים עם אישה?
התשובה לשאלה זו קשורה בגורמים חברתיים רבים:
לרוב, גברים אלה מרגישים כי הם נאלצים לפעול בהתאם לציפיות המשפחתיות והחברתיות. הם אינם רוצים לאכזב את הוריהם ומשפחתם. רבים מהם מבקשים לחיות לפי הערכים והנורמות שעליהם גדלו, בעיקר אם באו מרקע מסורתי ודתי. אחרים רוצים לגדל ילדים במסגרת משפחה נורמטיבית. ישנם גם כאלה המבקשים לשפר את מעמדם החברתי דרך הנישואים.
בנוסף, העמדות ההומופוביות הקיימות בחברה מונעות מהם "לצאת מהארון". לעיתים משולבת בכך גם שאיפה "לרפא" את הנטייה המינית באמצעות הנישואים.
חשוב לציין כי חלק מהגברים משתמשים בנישואים כדי להסתיר את נטייתם ההומוסקסואלית. עם זאת, יש גם כאלה שבזמן נישואיהם כלל אינם מודעים לנטייה זו.
האם יש סיכוי לנישואים מעורבים אלה?
המידע האקדמי והקליני שברשותנו כיום בנושא נישואים מעורבים נוטה להיות ספקני. גברים הומואים רבים הנישאים לאישה מתמודדים עם מתחים רבים. המתחים נובעים מהחשש לאכזב את בת הזוג, מהפחד שסודם יתגלה, מאובדן בת הזוג והמשפחה, ומהחשש מסנקציות חברתיות.
רבים מהם חווים עם הזמן רגשות כבדים של בלבול, חרדה ודיכאון. לפי ממצאי מחקרים, ברוב המקרים בני הזוג נפרדים לאחר 15–25 שנה.
עם זאת, ממצאי מחקר הדוקטורט שלי, העוסק בחייהם של גברים הומוסקסואלים הנשואים לאישה, מעידים כי בתנאים מסוימים (ולרוב יוצאי דופן) יכולים גברים הומוסקסואלים לקיים זוגיות יציבה ומספקת עם אישה. זוגיות כזו עשויה לענות על צרכי שני בני הזוג.
בשל מורכבות הנושא, יש לבחון את קיומם של תנאים אלה בפגישת ייעוץ. חשוב להדגיש כי אין הכוונה לשינוי הנטייה המינית, שכן דבר זה אינו אפשרי.
האם לספר לאישה או לשמור את הסוד?
שאלה זו צריכה להיבחן בקפידה. יש להתייחס למערכת היחסים בין בני הזוג, לציפיות הגבר מחשיפת סודו, ולהשלכות של מעשה זה על מצבו ויציבות נישואיהם. לכן, אין תשובה אחידה לשאלה כה מהותית.
עם זאת, ניתן לבחון את ממצאי המחקרים בנושא. לפי מחקרים, רק שיעור קטן של גברים הומואים בוחר לחשוף את נטייתו המינית לפני הנישואים או במהלכם.
בעבור הגברים שמשתפים את רעייתם לפני הנישואים, הממצאים מצביעים על כך ששליש מהזוגות נפרדים במהלך השנה הראשונה לאחר החשיפה. שליש נוסף נשארים יחד כשנתיים עד לפרידה. מתוך השליש הנותר, רק מחצית מהזוגות נשארים יחד מעבר לשלוש שנים.
מחקר נוסף, שהתבסס על מדגם קליני של זוגות בטיפול, מחזק תמונה פסימית זו. הוא מצא כי מתוך 31 גברים הומואים הנשואים לנשים היודעות על נטייתם המינית, יותר ממחצית מהזוגות התגרשו במהלך תקופת הטיפול. חלק ניכר מהזוגות שהחליטו להישאר יחד הביעו פסימיות לגבי עתידם המשותף.
האם להישאר או לעזוב?
מבין הגורמים העיקריים המניעים גברים הומואים הנשואים לאישה להיפרד מרעייתם ניתן למנות כמה סיבות מרכזיות. בין הסיבות: ההבנה כי הנטייה המינית אינה ניתנת ל"ריפוי", כמיהה גוברת ליחסים עם גבר, היחלשות ההומופוביה המופנמת, והתחושה שבגיל המעבר החיים ללא אהבה אמיתית מוחמצים וחסרי סיפוק. נוסף על כך, ישנו אי הרצון להמשיך לשקר או לבגוד בבת הזוג.
עם זאת, אל מול חוויות שליליות אלה עומדים גם היתרונות שבשייכות למסגרת משפחתית נורמטיבית. המסגרת מספקת יציבות, חום, מעמד ותמיכה.
ההחלטה להיפרד ולעזוב את האישה והמשפחה היא מורכבת ובעלת סיכון פסיכולוגי רב. היא כרוכה ברגשות של אחריות, מחויבות, נקיפות מצפון, אשמה, בושה ופחד מבדידות.
ברוב המקרים, ההחלטה להיפרד מותנית במעבר מוצלח משנים של הדחקה להכרה וקבלה עצמית של הנטייה והזהות ההומוסקסואלית.
מעבר זה תלוי בהקשר החברתי והתרבותי. הוא כולל התמודדות עם סטיגמות חיצוניות והומופוביה מופנמת מצד אחד, וקיומם של מוקדי תמיכה חברתיים עבור הגבר ההומוסקסואל מצד שני.
במה עוזר הייעוץ והטיפול הפסיכולוגי?
גברים הומואים הנשואים לאישה חווים דילמות קשות במסגרת חייהם הכפולים. האם לספר או לא? האם להישאר או לעזוב? כיצד להתמודד עם רגשות האשם והבושה?
התשובה לשאלות אלה מורכבת ותלויה במבנה אישיותו של הגבר, במערכת היחסים עם בת הזוג, בציפיות שלו מעצמו ובבחינת השלכות התנהגותו על נישואיו ומשפחתו.
במקרים רבים מתקבלת ההחלטה להיפרד ולהתגרש. עם זאת, קיימים תנאים שיכולים לאפשר חיים במסגרת נישואים מעורבים.
במחקר הדוקטורט שלי, שעסק בדרכי התמודדותם של גברים הומואים הנשואים לאישה, זיהיתי מספר תנאים המאפשרים זוגיות מוצלחת. תנאים אלה מאפשרים לגברים להקים בית כדת משה וישראל. עם זאת, תנאים אלה אינם חלים בכל המקרים. הם תלויים במבנה אישיותו של הגבר, באופייה של נטייתו המינית, ובאופייה והכרתה של בת הזוג.
ייעוץ פסיכולוגי יכול להיות משמעותי בקבלת ההחלטה האם להישאר או לעזוב. חשוב להדגיש כי טיפול פסיכולוגי אינו מכוון את המטופל לבחור בדרך מסוימת. הטיפול עוזר למטופל לעצב את דרכו בחיים כפי שהוא בוחר להגדירה.
הטיפול מחזק את המטופל ומסייע לו להתמודד עם הקשיים בחייו. בכך הוא מאפשר למטופל לשפר את איכות חייו.
לקריאת נוספת בנושא זה:
המאמר "בין אשמה להשלמה" שפורסם בכתב העת "חברה ורווחה"
המאמר "חיים עם זהות מפוצלת" שפורסם באתר "פסיכולוגיה עברית"
"בין היצר ליוצר"
ספרו של ד"ר איל זק