כיצד לבחור פסיכולוג? איזה טיפול הכי מתאים עבורי? ומהו ההבדל בין פסיכותרפיסט לבין פסיכולוג?
החלטה להיפגש עם איש טיפול נפשי, פסיכותרפיסט או פסיכולוג, מעוררת לא פעם חששות והיסוסים. אמרה ידוע בין אנשי המקצוע היא שכל מטופל מגיע עם תקווה ופחד. תקווה – לשינוי שיקל על מצבו, ופחד – מהשינוי שעתיד לקרות. לכן, אין זה פלא שבפנייה לטיפול עולות שאלות כבדות משקל, כגון: כיצד אבחר במטפל הנכון? איזו שיטת טיפול מתאימה לי יותר? מה ההבדל בין פסיכותרפיסט לבין פסיכולוג? כיצד אדע האם הטיפול עובד? כמה זמן יימשך הטיפול? ושאלות נוספות.
כמרצה שמלמד נושאים אלו בקורסי הדרכה באוניברסיטה וכמטפל בעל ניסיון רב, ביקשתי לתמצת כאן את עיקרי הדברים בשפה קלה שתאפשר לכם הקוראים למצוא את התשובות לשאלות אלו.
מהי הפסיכותרפיה?
הפסיכותרפיה מוגדרת כטיפול נפשי / רגשי באמצעות שיחות. תחומי הטיפול בפסיכותרפיה עוסקים בנושאים כגון: טיפול בדיכאון. בחרדות, התמודדות עם משברים וטראומות, נושאים הקשורים לביטחון ודימוי עצמי, להתפתחות אישית, מקצועית וחברתית ועוד.
הטיפול הנפשי (הפסיכותרפי) נועד לסייע למטופל להתמודד טוב יותר ובאופן יעיל יותר עם הקשיים אותם הוא חווה, לשפר את הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלו, להתפתח, וליצור שינוי חיובי ומשמעותי בחייו.
מיהו פסיכותרפיסט?
בארץ אין חוק המסדיר את העיסוק בפסיכותרפיה. עם זאת, מקובל כי מטפלים מוסמכים בפסיכותרפיה הם: פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים מטפלים באומנויות לאחר הסמכה בתחום. הסמכה זו מוענקת במסגרת המוסדות האקדמיים הרשמיים במדינה (האוניברסיטאות).
על כן, מומלץ לשאול את המטפל מהו מסלול ההכשרה שלו ובאיזה מוסד אקדמי הוסמך. רצוי להיזהר ממטפלים המכנים עצמם "פסיכותרפיסטים" על אף שאין בידם הסמכה ממוסד אקדמי מוכר וראוי.
מה ההבדל בין פסיכותרפיסט לבין פסיכולוג?
למעשה, כשמדובר בטיפול נפשי אין כמעט הבדל בין פסיכולוג קליני לבין פסיכותרפיסט מוסמך. ההבדל העיקרי הוא שפסיכולוגים קליניים מוסמכים גם באבחון פסיכולוגי. אבחון זה נדרש לרוב במסגרות מוסדיות כגון: מחלקות בריאות הנפש, מוסדות חינוך, ארגוני עבודה וכו'.
ההנחה כי מדובר בבעלי מקצוע שעברו הכשרה והוסמכו כראוי, אין כמעט הבדל מבחינת הטיפול בין פסיכולוג קליני לבין פסיכותרפיסט מוסמך. שניהם מעניקים טיפול נפשי / רגשי הנעשה באמצעות שיחות. ההבדל העיקרי נובע מרמת הניסיון המקצועי שלהם ואיכות הקשר הבינאישי שהם יוצרים עם המטופלים.
מהן הגישות הטיפוליות בטיפול בפסיכותרפיה?
קיים מגוון של גישות טיפוליות בפסיכותרפיה. כל גישה מתמקדת בהיבטים מסוימים של חיי הנפש ו/או דפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופל.
לא תמיד ברור כבר בפגישה הראשונה איזו גישה נכונה עבור המטופל. אולם, מטפל מקצועי ובעל ניסיון, ידע תוך זמן קצר לאתר את הכיוון הנכון לצרכי המטופל.
פסיכותרפיה פסיכואנליטית
גישה טיפולית המבוססת על יסודות הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד. גישה זו מדגישה את הבנת עולמו הלא מודע של המטופל והקונפליקטים שנובעים ממנו. הגישה מניחה כי קונפליקטים אלו מעצבים את התנהגותו ואופן תפקודו בחיי היומיום.
לפי הגישה, העלאת זיכרונות מודחקים ותכנים מאיימים שהודחקו מהלא מודע אל המודע, מאפשרת למטופל לפתור אותם ולנטרל את המצוקה הרגשית שהוא חווה בגינם. לצורך כך מתבססת השיטה על טכניקות של העברה, נטרול התנגדויות, פירוש חלומות, אסוציאציות חופשיות ועוד.
המסגרת הטיפולית בגישה זו קשיחה ומובנית מאוד: המטפל אינו חושף דבר מעצמו למטופל ולרוב גם ימעט לדבר. המטופל שוכב על ספת הטיפול בעוד המטפל יושב מאחורי ראשו כך שאינו נראה לו. הטיפול עצמו מתרחש כל יום, למעט בסופ"ש.
כיום, נהוג לטפל בגישה זו בעיקר לצרכי לימוד במכונים לפסיכואנליזה בירושלים ובתל אביב.
פסיכותרפיה דינמית
הפסיכותרפיה הדינמית נשענת גם היא על יסודות החשיבה הפרוידיאנית, אולם בגרסה מודרנית ומעודכנת. גרסה זו משלבת ומתבססת גם על תיאוריות מרכזיות ומתקדמות יותר.
הגישה הדינמית מקובלת כיום מאוד והיא מציעה למטופליה מפגש אחד עד שניים בשבוע. בפגישה יושבים המטפל והמטופל זה מול זה ומשוחחים "בגובה העיניים". לרוב המטפל ישתף יותר את המטופל במחשבותיו.
גישת טיפול זו מציעה למטופל תהליך של התבוננות פנימית עמוקה, המאפשר לזהות את הגורמים המעכבים את התפתחותו. הכרת גורמים אלה מובילה את המטופל, הן המודע והן בלא מודע, להתחזקות עצמית ולהתמודדות טובה יותר עם מציאות חייו.
זהו תהליך היכול להימשך בין כמה חודשים ועד לשנתיים / שלוש. במהלכו ובסופו של הטיפול חווה המטופל צמיחה והתפתחות אישית. כאשר יש מגבלת זמן, ניתן למקד את הטיפול בבעיה מרכזית אחת ולעבוד בגישה דינמית ממוקדת לאורך מספר שבועות.
פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית
גישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית הידועה בכינוי CBT, מתמקדת בעיקר ב"איך" ופחות ב"למה". הגישה עוסקת בניתוח דפוסי חשיבתו של המטופל הגורמים לו לעיוות תפיסת המציאות, וזיהוי הרגלי ההתנהגות שלו לטובת רכישת הרגלי התנהגות חדשים ויעילים יותר.
גישת ה CBT עוסקת בהווה ומדגישה את השפעתה של הסביבה על עיצוב דרכי התנהגותו והשקפותיו של האדם. המטפל בגישה זו מעורב יותר באופן גלוי תוך שהוא נעזר בטכניקות טיפול כגון דמיון מודרך, חשיפה התנהגותית, התניית נגד ועוד.
הגישה מציעה מסגרת טיפול קצרה יחסית הנמשכת בין כמה שבועות לכמה חודשים. טיפול זה מתמקד בעיקר בעבודה על פוביות, חרדות ספציפיות, דיכאון ועוד.
פסיכותרפיה אקסיסטנציאלית – הומניסטית
שתי גישות אלה מכונות יחדיו "הזרם השלישי" בפסיכותרפיה. המשותף לשתיהן הוא ראיית האדם כאינדיבידואל, שאין לפרק את חווייתו למרכיבים אלא לראותה כייחודית ושלמה. שתי הגישות מדגישות את הצורך של האדם להגשים את עצמו ואת זכותו לבחירה עצמית מתוך רצון חופשי.
הגישה ההומניסטית מאמינה בפוטנציאל של כל אדם לחתור למימושו העצמי והיא אופטימית במהותה. בהשוואה אליה, הגישה האקזיסטנציאלית (קיומית) עוסקת בבעיות המרכזיות של חיי האדם: חוויית הבדידות, הפחד מהמוות, הרצון בחיים אותנטיים אל מול חוסר המשמעות הקיומי. גישה זו מדגישה את אחריותו של האדם לעצב את חייו האותנטיים למרות הקשיים הנובעים מהמסגרות והנורמות החברתיות.
פסיכותרפיה בין-אישית
הגישה הבין-אישית מתמקדת בהבנת ההשפעה שיש לקשרים חברתיים על רגשות וההתנהגות של המטופל. עקרונות הגישה מדגישים כי בעיות רגשיות, כמו דיכאון או חרדה, נובעות בחלקן מקשיים בתקשורת ובמערכות היחסים של האדם עם אחרים. הטיפול בגישה זו נועד לעזור למטופל לזהות כיצד יחסי הגומלין הבין-אישיים שלו משפיעים על מצב רוחו ולסייע לו לפתח מיומנויות תקשורת בריאות שישפרו את מערכות היחסים שלו..
אז כיצד לבחור מטפל ואיזו שיטת טיפול הכי מתאימה לי?
כללי אצבע לבחירת מטפל
- פנו אך ורק למטפלים (פסיכותרפיסטים או פסיכולוגים קליניים) בעלי הסמכה ממוסד אקדמי מוכר ונחשב (כמו האוניברסיטאות בישראל).
- העדיפו מטפל בעל ניסיון של לפחות כמה שנים בנושא שבגינו אתם פונים.
- המלצות מחברים הן דרך טובה לבחירת מטפל, אולם בסופו של דבר ההתרשמות האישית שלכם היא השיקול העיקרי בהחלטה האם לפנות או לא. לא כל מה שמתאים לחבר שלכם מתאים גם לכם. לכן מומלץ להגיע למפגש ראשוני לשם קבלת ייעוץ והתרשמות מהעבודה הטיפולית. לאחר מכן יהיה לכם ברור יותר אם זה המטפל בשבילכם או לא.
חשוב לזכור כי המחקרים בתחום מעידים כי המנבא הטוב ביותר להצלחת הטיפול זה הקשר ("הכימיה") בין המטפל למטופל. אם אחרי שתיים-שלוש פגישות יש תחושה של "כימיה" ביניכם ורצון הדדי להמשיך, סימן שהטיפול מתקדם בכיוון הנכון.
מטפל מקצועי ומנוסה יידע להתאים לכם את גישת הטיפול הנכונה. על כן מומלץ לפנות למטפל שמכיר ויודע גם לשלב בין הגישות בהתאם לצורך (טיפול משולב מכונה גם "טיפול אקלקטי / אינטגרטיבי").
בהצלחה!